רש"י על מנחות ס״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ס״ה ע״א:א׳ רש"י על מנחות ס״ה ע״א:ג׳ »

1 מנחות פתח ↗

כּוּלְּהוּ סַנְהֶדְרִין נָמֵי יָדְעִי שִׁבְעִים לָשׁוֹן! דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מוֹשִׁיבִים בַּסַּנְהֶדְרִין אֶלָּא בַּעֲלֵי חׇכְמָה, בַּעֲלֵי מַרְאֶה, בַּעֲלֵי קוֹמָה, בַּעֲלֵי זִקְנָה, בַּעֲלֵי כְשָׁפִים, וְיוֹדְעִים שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁלֹּא תְּהֵא סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתּוּרְגְּמָן.

2 מנחות פתח ↗

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

920 מכות ו: במשנה "'על פי שנים עדים' דברים יז, ו, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן". ורש"י פירש שם "שלא תהא סנהדרין שומעת עדות העדים מפי התורגמן". והרמב"ם הלכות סנהדרין פכ"א ה"ח ביאר שמדובר בבעלי דינין, ולא בעדים, וכפי שביאר הכס"מ שם. וכן הוא בשו"ע חו"מ סימן יז סעיף ו, ובבאור הגר"א שם ס"ק יד. וכן ביאר הריטב"א שם בשם הרמ"ה. וכן כתב רש"י מנחות סה. ד"ה התורגמן. ודעת המהר"ל היא כדעה זו, ומשמע מדבריו שהאיסור לשמוע מפי המתורגמן הוא מדאורייתא, שכשם שבעדות צריכים הדיינים לשמוע מפי העדים, שנאמר דברים יז, ו 'על פי שנים עדים', ודרשו ירושלמי יבמות פט"ז ה"ז 'על פיהם, ולא על פי מתורגמן', כך הדין בטענות בעלי הדין העיטור ח"ב אות ב בירורין, פרישה חו"מ סימן יז אות ט. וכן כתב החזו"א חו"מ סימן ד אות ח דלא כדעת הב"ח חו"מ סימן יז, ותומים שם סק"ו שכתבו שהוא איסור מדרבנן. ויש ראשונים חולקים וסוברים שהאיסור על הדיין לשמוע מפי התורגמן לא נאמר אלא על עדות העדים בלבד, אבל מותר לשמוע טענות בעלי הדין מפי המתורגמן ריטב"א מכות שם בשם רבותינו, חידושי הר"ן שבועות ל., הגר"א בשו"ע חו"מ סימן יז ס"ק יד בלקוט בדעת כל המפרשים מלבד הרמב"ם.

1 בעלי קומה - שירתתו מהן בעלי דינים ולא ישקרו:

2 בעלי כשפים - שאם יהא הנדון מכשף והאור לא ישלוט בו יעשו הן מכשפות וימיתוהו בכל מיתה שיוכלו:

3 התורגמן - שלא יחליף טענותיו ויחייבוהו:

« רש"י על מנחות ס״ה ע״א:א׳ רש"י על מנחות ס״ה ע״א:ג׳ »