רש"י על מנחות ס״ב א

1 היכא - אשכחן לחם דלחם למעלה:

2 במילואים - דכתיב ויקרא ח׳:כ״ו ומסל המצות אשר לפני ה' וגו' עד וישם על החלבים ועל שוק הימין:

3 מאי טעמא - אמרינן דמניח חזה ושוק על אימורין:

4 ההוא דמייתי ליה כהן מבית המטבחיים ורמי ליה - החלב על החזה וכי הדר רמי ליה ביד המניף אישתכח מה שהיה למעלה היה עכשיו למטה:

5 ההוא היינו דיהיב ליה - כהן המניף לכהן המקטיר ואישתכח דאימורין שהיו למטה הוו השתא למעלה:

6 והא קמ"ל - הנך שלשה קראי דבעינן ג' כהנים דבלאו שלשה לא משכחת דליתהפכי כולי האי:

7 נישתקל הכתוב - הושוו ושני דינין בפסוק זה דתרתי שמעינן מיניה ולא ידעינן בתר הי מינייהו ניזיל:

8 להוציא שבעה - שהשבעה כבשים של עולה הבאין על הלחם בחובת היום לעצרת כדכתיב ויקרא כ״ג:י״ח והקרבתם על הלחם וגו' אין טעונין תנופה עם הלחם:

9 בין ירכותיהן - שמשכיב הכבשים על מתניהם על ידו ונותן הלחם על ירך התחתון לחם על הכבשים על ירך התחתון וכבשים על הלחם ירך העליון מוטל על הלחם ובעודן חיין קמיירי:

10 אין עושין כן - לתת לחם בין ירכים:

11 על בסמוך - שיתן הבזיכין של לבונה אצל הסדרים:

12 כשהוא אומר על הארון את הפרוכת - דליכא למימר על ממש דהא פרוכת מחיצה היא להבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים:

13 הוי על בסמוך - שהיה אצל הארון הכא נמי על שני הכבשים על בסמוך:

14 מוליך ומביא - לצפון ודרום ומזרח ומערב כדי לעצור רוחות רעות הבאות מארבעה רוחות:

15 מעלה ומוריד לעצור טללים רעים - הבאין מלמעלה למטה:

16 שירי מצוה היא - דלא מעכבא כפרה ולא עיקר מצוה כדאמרינן בפרק שתי מדות לקמן מנחות דף צג: שאם עשה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב לענין מצוה מן המובחר כאילו לא כיפר וכיפר:

17 וכן ללולב - בעינן מוליך ומביא:

18 לאגרויי - שטנא:

19 טעונין תנופה שחוטין - דבחיין לא איצטריך ליה למיתני דבגופיה כתיב:

20 כמות שהן - שלמים:

21 דון מינה - שלמי צבור משלמי יחיד מה שלמי יחיד טעונין תנופה שחוטין דבחיין לא איצטריך ליה למיתני מה שלמי יחיד טעונין תנופה אף שלמי צבור כו' דבגופיה כתיב:

22 ואוקי באתרה - כדין שמצינו לשלמי ציבור עצמן שטעונין תנופה שלימים מה מחיים תנופה שלימים אף לאחר שחיטה תנופתן שלימים: