רש"י על מנחות ס״א ב

1 מה כאן - בבכורים כהן:

2 ונימא נמי - תנא דמתניתין והבכורים כדברי ר' יהודה דשמעינן ליה נמי דאמר דבעי תנופה לבכורים:

3 הנחה - שיניחוהו לפני המזבח:

4 הואיל ופתח כו' - ולהכי נקט ר' אליעזר בן יעקב משום דהוא יליף טעמא מידיו דהוא רישא דקרא:

5 ורב גבריה - שהוא חכם ביותר דקיימא לן עירובין דף סב: משנת ר"א ב"י קב ונקי:

6 מאי קאמר - רישא קתני אחד נשים ואחד אנשים והדר קתני אבל לא באחרים דמשמע אנשים ולא נשים:

7 קרבנן טעון תנופה - ושל נשים מניף להו כהן לחודיה:

8 בני ישראל מניפין - דכתיב בצו את אהרן דבר אל בני ישראל לאמר המקריב וגו':

9 מצינו כו' - דתניא בת"כ ברישיה בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות:

10 יכול נחלוק בתנופה - שלא יהא קרבן נשים ועובדי כוכבים טעון תנופה כישראל:

11 לא - כלומר לא נחלוק:

12 דמה לי חלק בסמיכה - כלומר טעם יש בסמיכה שהסמיכה בבעלים עצמן כדאמרינן בפ' שתי מדות לקמן מנחות צג: ידו ולא יד שלוחו הלכך עובדי כוכבים ונשים אחר שמעטן הכתוב מלסמוך אין בקרבנן סמיכות:

13 נחלוק בתנופה - בתמיה:

14 שהתנופה בכהנים - ויכולים עובדי כוכבים ונשים לעשות כהן שליח:

15 א"כ - דטעון תנופה מה ת"ל בני ישראל בני ישראל מניפין הן עצמן ואין הנשים מניפין הן עצמן אלא כהן:

16 תניא אידך - בתנופה:

17 ת"ל המקריב - כל דהו:

18 או אינו - אומר המקריב אלא המקריב את החלב הוא יניף ולא בעלים: