רש"י על מנחות ס״א ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ס״א ע״ב:ט׳ רש"י על מנחות ס״א ע״ב:י״א »

1 מנחות פתח ↗

נַחְלוֹק בִּתְנוּפָה, שֶׁהַתְּנוּפָה בְּכֹהֲנִים, אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״? בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַנָּשִׁים מְנִיפוֹת.

2 רש"ש על מנחות פתח ↗

רש"י ד"ה שהתנופה בכהנים. ויכולים כו' לעשות כהן שליח. תמוה דהא קי"ל אין שליחות לעובד כוכבים ב"מ עא ב. וי"ל ע"ד שאמר רבא שם ח לעולם המגביה מציאה לחבירו לק"ח והכא ה"ט מיגו דזכי לנפשי' זכי נמי לחבירו תדע שאילו אמר לשלוחו צא וגנוב לי וגנב פטור דאין שליח לד"ע ושותפין שגנבו חייבין כו'. והכא נמי חיוב על הכהן עצמו ג"כ להניף אמרי' מיגו ונכון בס"ד ועי' תוס' כתובות יא ד"ה מטבילין. אבל קשה מי איכא מידי דאיהו ל"מ עביד ושליח מצי משוי כדאיתא בקדושין כג ב. בשלמא נשים איכא למימר משום דמצינו בהן תנופה מיהא גבי מנחת סוטה ברפ"ג דסוטה וכמו דאמרי' בקדושין שם בעבד. אבל בעובד כוכבים מא"ל. ויש לדחוק גם בזה ע"ד תירוץ הראשון. אמנם מדוע לא פירש כפשוטו דבישראל המצוה בבעלים ובכהן. לכן בנשים ובעובדי כוכבים אע"ג דהם בעצמם נמעטו מ"מ הכהן לא אימעוט. וכמו דמשמע מפי' התוס'. ואולי דאיהו לשיטתי' שהביאו התד"ה כהן בשמו דעיקר תנופה בבעלים וע"ע תד"ה מצינו וי"ל דאיצטריך כו':

3 מנחות פתח ↗

10 נחלוק בתנופה - בתמיה:

11 שהתנופה בכהנים - ויכולים עובדי כוכבים ונשים לעשות כהן שליח:

12 א"כ - דטעון תנופה מה ת"ל בני ישראל בני ישראל מניפין הן עצמן ואין הנשים מניפין הן עצמן אלא כהן:

« רש"י על מנחות ס״א ע״ב:ט׳ רש"י על מנחות ס״א ע״ב:י״א »