רש"י על מנחות נ״ז ב

1 ומי פירות אין מחמיצין - ולית ליה מגבלה במים וכשרה ומנחת כהנים וכהן משיח נמי איתרבאי מיניה והני משום פלוגתייהו נקט:

2 וקפריך מנחת נסכים מי הויא חימוץ הא מי פירות הן - דבשמן נגבלה דהא יש לה ג' לוגין לעשרון דבשלמא שאר חימוץ מנחות שאין שמנן מרובה כו' נותנין בהן מים הלכך איתסר בהן חימוץ אבל בהא מאי חימוץ איכא:

3 מגבלה במים - הלכך אית בהו חימוץ:

4 מדת יבש היא - דלא היו נותנין בביסא שהיא כלי שרת אלא בעשרון כשמודדין ועשרון מדת יבש הוא:

5 ושמעינן לרבי עקיבא כו' - בפ' ב' מדות לקמן מנחות דף צ. וכיון דלאו קדושה היא עד שיסדרנה בשלחן אמאי עבר עליה ולקמן פריך הא מדת לח היא נמי שהרי נתנו בביסא כשלשה ומשני ליה לקמן:

6 שלח רבין ודאי כך הצעת המשנה - כדאמרן:

7 אבל אפיך לה - משום דהאי פירכא:

8 ואזדא ר' יוחנן לטעמיה - דמוקי הך דלחם כר' יוסי אלמא לר' יוסי מדת יבש נתקדשה לטעמיה כו':

9 וימשחם ויקדש אותם - אכלי מזבח קאי דלחים הם:

10 מדת הלח - הין וחצי הין וכולהו אידך דמפרש בפ' ב' מדות לקמן מנחות דף פז::

11 תדע לך - דלא נמשחה שהרי אינה מתקדשת מה שבתוכה עד לאחר שנאפו דתנור מקדשו דתנור היה בעזרה אבל מעיקרא לא קדשינהו עשרון שנמדדו בו ורבי יאשיה דריש בכורים לה' אקודם אפייה קאי:

12 אותם בפנים - של כלי משמע:

13 ונימא נמי ר' יוחנן ר"ע ור' יונתן אמרו דבר אחד - דהא תרוייהו אית להו מדת יבש לא נתקדשה:

14 משום דלא שוו - ר"ע ור' יונתן במדת לח כי הדדי דרבי יונתן אמר מדת לח בפנים ולא בחוץ ור"ע סבר בין מבפנים בין מבחוץ נתקדשה בפ' שתי מדות לקמן מנחות דף צ.:

15 והאיכא ביסא - כלי שרת:

16 קטבליא - עור:

17 לימא ליה - רבי יאשיה הכי דלא נתקדשה עד אפייה:

18 כגון דכיילא בעשרון דחול - כי היכי דנשתנית גבי לישה:

19 עשרון - כתיב בתורה ועשרון סלת:

20 קדשי קדשים - כגון זבחי שלמי צבור דהן כבשי עצרת:

21 מותר העומר - שירים שנותרו מן הקומץ:

22 כל שממנו לאישים - כל שעלה כבר ממנו למזבח ומבשר קרבנות כבר עלו חלב וכליות ומן המנחות כבר עלה הקומץ ומשתי הלחם כבר עלו חלבי כבשי עצרת הבאין עמהן וכגופן דמו ומלחם הפנים בזיכי לבונה:

23 יצאו שתי הלחם ולחם הפנים - מדין הגשה לקמן בהאי פירקין מנחות דף סא.:

24 אין מגופו לאישים - הלכך לענין הגשה לא דמו לשאר מנחות שמגופן לאישים אבל לענין הקטרה שירים נינהו דכבשים ובזיכין מתירין אותן:

25 מכולם - מאחד מאלה:

26 חייב - כאילו העלהו על המזבח:

27 מזבח ואל המזבח לא יעלו - דסמיך ללא תקטירו ממנו אשה:

28 אותם - ב' הלחם מן שאור ובכורים מן דבש דכתיבי בההוא קרא וה"ק קרבן ראשית תקריבו אותם דהיינו שתי הלחם מן השאור דכתיב ויקרא כ״ג:י״ז חמץ תאפינה וראשית מיקרו דהן ראשית לכל המנחות הבאות מתבואת שנה זו דכתיב בה במדבר כ״ח:כ״ו מנחה חדשה ובכורים מן הדבש ואיקרו ראשית דכתיב ראשית בכורי אדמתך שמות כ״ג:י״ט הנך הוא דרבינן ליה כבש כמזבח כדכתיב ויקרא ב׳:י״ב ואל המזבח לא יעלו:

29 מידי אחריני - כגון בשר חטאות וכל הנך דלעיל דאסירי משום כל שממנו לאישים לא רבינן לך כבש כמזבח: