רש"י על מנחות נ״ו ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מנחות נ״ו ב:ד׳
4 לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמֵטִיל מוּם בְּבַעַל מוּם, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״כׇּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ״, וְרַבָּנַן סָבְרִי: ״תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן״.
פירוש רש"י על מנחות נ״ו ב:ד׳
4 כל מום - כל ריבויא היא ומשמע דאפי' בבעל מום לא יתן מום אחר:
5 ורבנן סברי תמים יהיה לרצון - כתיב ברישיה דקרא ומשמע הכי אותו שהוא תמים וראוי להיות לרצון בההוא מזהרנא לך דכל מום לא יהיה בו אבל בבעל מום שרי: