רש"י על מנחות נ״ה א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות נ״ה ע״א:ה׳ רש"י על מנחות נ״ה ע״א:ז׳ »

1 מנחות פתח ↗

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא כֹּהֵן, מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל – אַמַּאי לָא? וְהָתְנַן: מְקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה!

2 תוספתא כפשוטה על מעשרות פתח ↗

62-63. עושה אותה דמים. בירושלמי הנ"ל: עד היכן?61כלומר, עד היכן אסורה משום גזל, ואינו נוגע בה. כדי שיכול לתרום מן המובקר. לא היה יכול לתרום מן המובקר, עושה אותה דמים ואוכלה. ובפי' הרש"ס שם מ"ג ע"א: "לתרום מן המובקר. כן מצאתי בספרים וכו', ומצאתי נוסחא דגריס שיכול לתרום מן המחובר". וכ"ה בגוף כי"ל ותוקן כלפנינו. וכבר העירותי בתרביץ ש"ג סוף עמ' 206 על הגירסא בכי"ר: מן המובחר. לא היה יכול לתרום מן המובחר וכו'. והוא מחובר, הוא מחוור, הוא מובחר, ופירושו שמחוור לו שעדיין הפירות עומדים במימיהם ולא התחילו להתקלקל,62עיין מ"ש הרי"ן אפשטין במבואו לנוה"מ, עמ' 1224. ועיין ספרי קרח פי' קכ"ב, עמ' 149, שו' 14 ובשנו"ס שם, ועמ' 150 שו' 7 ובשנו"ס שם, ספרי זוטא, סוף עמ' 283 ובשנו"ס שם, ובריבמ"ץ חלה פ"ב סמ"ה. ועיין מ"ש לעיל, עמ' 325. ויכול להפריש מן המובחר. וכן במשנתנו בכורים פ"ג מ"ג: הקרובים מביאים תאנים וכו', ומפרש בירושלמי שם רה"ג, ס"ה ע"ג: עד היכן? עד כדי שהוא יכול לתרום מן המובחר. ורמזו לתוספתא תרומות פ"ד ה"ה: ירק שדרכו להשתמר יום אחד, תורמין עליו יום אחד, שני ימים, תורמין עליו שני ימים וכו', זה הכלל כל שנשמר תורמין עליו. ואעפ"י שהברייתא לא הזכירה שם שיעור של תאנים, מ"מ משמע שאף בתאנים וענבים היה להם שיעור, ועיין ברש"י מנחות נ"ה א': תאנים יפים ואינם מתקיימים. גרוגרות מתקיימין ואין יפין. ועיין מ"ש לעיל תרומות עמ' 338. ועיין בס' ניר בסוגיין ובירושלמי בכורים הנ"ל, וממנו שאבתי את עיקר הדברים.ולפי דרכנו למדנו שאינו צריך לחכות עד שיתקלקלו הפירות, אלא מכיוון שהתחילו להתייבש ואעפ"י שתאנים משביחות אצל הרוצים לקיים אותן כגרוגרות, ואינו יכול לתרום מן המובחר, עושה אותם דמים, ותורם ומעשר.

6 אי איכא כהן - שיתנם מיד:

7 תורם מן היפה - שמא כהן יאכלם מיד תאנים יפין ואין מתקיימין גרוגרות מתקיימין ואין יפין:

« רש"י על מנחות נ״ה ע״א:ה׳ רש"י על מנחות נ״ה ע״א:ז׳ »