רש"י על מנחות מ״ט א

1 תנא אזאת תורת העולה קאי - תורה אחת לכל העולים שאם עלו לא ירדו במסכת נדה בפרק יוצא דופן נדה דף מ. והאי דנקט במה אסמכתא וסימנא בעלמא:

2 לשום אילים - דאמר הריני שוחטן לשום אילים:

3 לבעלים - צבור:

4 עקירה בטעות - כגון האי דאי הוה ידע דכבשים נינהו הוה שחיט להו לשם כבשים:

5 ומותבינן אשמעתין - אדידיה גופיה קא מותיב:

6 מזידין חייבין - לשלם לבעלים דמי קרבן:

7 פיגולן פיגול - דשוגגין ואין צריך לומר דמזידין:

8 ומחשב בהו לשום שלמים - לאוכלן שני ימים ולילה אחד דהשתא חישב לאכול חטאת חוץ לזמנו דפיגול הוא דדין חטאת יום ולילה:

9 ובאומר מותר - לשנות דהיינו שוגגין:

10 שנקמצו - מחבת ומרחשת שני כלים הם מחבת עבה ומעשיה קשין ומרחשת עמוקה ומעשיה רכין:

11 חריבה - מנחת חוטא דכתיב ויקרא ה׳:י״א לא יתן עליה שמן:

12 ורבא לטעמיה - דאמר בפרק קמא:

13 מחשבה דלא מינכרא - אם הוא מכזב אם לאו פסל רחמנא:

14 מחשבה דמינכרא - שהוא . מכזב לא פסל רחמנא:

15 מתני' התמידין אין מעכבין המוספין - מפרש בגמרא:

16 וכולה היתה קריבה - כל המנחה שלם:

17 שאין מחנכין - בגמ' מפרש מאן דכר שמיה:

18 אלא בקטורת הסמים - שלימה של מנה ובין הערבים ובגמ' מפרש מנלן:

19 גמ' תדיר ומקודש - תדיר בכל יום ומקודש שהיום יום טוב הוא דאי לאו יום טוב ליכא מוסף ומוספין לא הוו אלא מקודש. לשון אחר תמידין מקודשים קודם מוספים דתמידין קרבי ברישא:

20 תמידין דלמחר ומוספין דהאידנא - כגון דיש להם בשבת שני כבשים לבד התמידין וקא מיבעיא ליה אם יקריבם היום למוספין ולא יהו לו תמיד למחר או יניחם לצורך תמיד מחר:

21 מוספין דהאידנא מקודש נינהו - דהיום שבת קודש ותמידין דלמחר לא הוו להו מקודש דלמחר חול ל"א מוספין הוו מקודש קודם תמידין דמוספין יקרבו היום ותמידין לא יקרבו היום עד למחר:

22 אילימא דאית ליה - תמידין ומוספין:

23 וליקדם - קאמר דאין מעכבין זה את זה דאי בעי תמידין קריב ברישא ואי בעי מוספין מקריב ברישא:

24 העולה - משמע העולה תהא ראשונה לכל הקרבנות: