רש"י על מנחות מ״ז א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
9 מאי בינייהו - כלומר כיון דאמר אביי אינו גמור כל שכן דאינו ניתר דהא ממעות תרומת הלשכה בא וזריקת דם לא הואי לשמה דתשתרייא באכילה ואינו גמור דאמר אביי למאי הלכתא:
10 לאביי לא תפיס פדיונו - בקדושת שתי הלחם ואם רצה משנה המעות לשאר קרבנות צבור:
11 לרבא - דאמר קדוש גמור תופס פדיונו ויוצא לחולין והא דאמר לקמן מנחות דף ק: מנחות אין להם פדיון לאחר שקדשו בכלי: