רש"י על מנחות מ״ג ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 האי אשר תכסה בה מאי עבדי ליה - לרבות כסות סומא לא איצטריך דהשתא ומה כסות לילה מיחייבי כ"ש כסות סומא דישנה בראייה אצל אחרים:
2 ולא ג' - דטלית בעלת ג' פטורה:
3 מאשר - ריבויא:
4 זו קריאת שמע - דכשתכיר מנין של ציצית קרא את ק"ש:
5 כיון דנתחייב במצוה זו - שהאיר היום נתחייב בכל המצות דרוב מצות נוהגות ביום ור"ש היא ל"א כיון שנתחייב אדם שהגיע לכלל מצוה דהיינו י"ג שנה נתחייב בכל המצות ולהכי אתא עיקר מילתא:
6 ור"ש היא - דפוטר בנשים דאי רבנן הא איכא נשים חייבות בה ופטורות מכמה מצות:
7 שקולה מצוה זו - מדכתיב את כל מצות ועוד דציצית בגימטריא ת"ר וה' קשרים וח' חוטין הרי תרי"ג:
8 ראיה - ציצית מביאה לידי זכירת מצות:
9 כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם דברים ו ואותו תעבוד - מה להלן שכינה אף כאן שכינה:
10 שבע ביום - תפילין בראש ובזרוע הרי שתים וארבע ציציות ומזוזה הרי שבע:
11 הכל בחיזוק - מכל וכל עומד בחזקה שלא יחטא:
12 המשולש - תפילין וציצית ומזוזה:
13 סביב ליראיו - העושים מצות ויחלצם מחטא את הצדיקים:
14 מה נשתנה תכלת - שיחדו הקב"ה למצוה זו:
15 דומה לים - שנעשו בו נסים לישראל:
16 ורקיע לכסא הכבוד - ומכח התכלת מזכיר היושב על כסא ועוד נאה לישראל שיהא כסאו עליהם שנאמר ותחת רגליו וגו' דהיינו רקיע:
17 וכתיב ספיר - ובכסא כתיב ספיר אלמא רקיע כבמחזה כסא ותכלת לים וים לרקיע ואנן קחזינן:
18 גדול עונשו של לבן - למי שאינו מטיל ציצית ותכלת:
19 חותם - היו עושים לבהמה ולעבד כשקונין אותן לשם סימן עבדות:
20 זה שאמר לו המלך הבא חותם של טיט - שמצוי הוא ולא הביא עונשו מרובה:
21 מה ה' אלהיך וגו' - קרי ביה מאה:
22 בשבתות וימים טובים - דלא מצלו י"ח:
23 טרח וממלא להו - למאה ברכות:
24 באספרמקי ומגדי - אספרמקי בשמים ומגדי מיני מגדים שטעונים ברכה:
25 כולי האי נמי - דמשבחת נפשך דאינך עם הארץ ל"א כולי האי נמי בשלמא עובד כוכבים ואשה הואיל ולא בני מצוה נינהו שפיר מברכת אלא בור בר מצות הוא:
26 אלא מאי מברך - להשלים ג' ברכות דר"מ:
27 היינו אשה - דאשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו ל"א היינו אשה דלענין מצות אשה ועבד שוין דגמרינן לה לה חגיגה דף ד.: