בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על מנחות מ״ב ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות מ״ב ע״ב:ז׳ רש"י על מנחות מ״ב ע״ב:י׳ »
מקור מנחות מ״ב ב:ט׳
9 כְּתַנָּאֵי: צִיפָּן זָהָב, אוֹ שֶׁטָּלָה עֲלֵיהֶן עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה – פְּסוּלוֹת. עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה – כְּשֵׁירוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עִיבְּדָן לִשְׁמָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה פְּסוּלוֹת, עַד שֶׁיְּעַבְּדֵן לִשְׁמָן.
פירוש רש"י על מנחות מ״ב ב:ט׳
9 ציפן זהב - לתפילין:
10 פסולות - בתים דתיק של עור בעינן דאפילו קשירתן אינן אלא רצועות במינן כדאמרינן בהקומץ:
11 או שטלה עליהן - שעשה בתים של עור בהמה טמאה פסולות כדאמרינן בפרק שמונה שרצים שבת דף קח. למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך:
« רש"י על מנחות מ״ב ע״ב:ז׳ רש"י על מנחות מ״ב ע״ב:י׳ »