רש"י על מנחות ל׳ א

1 מקצר - השיטין והולך עד שיגמור לעיני כל ישראל בסוף הדף כזה:

2 כי קאמר רב - יגמור באמצע הדף:

3 בחומשין - קא ס"ד בשאר חומשין שאין עשויין כקדושת ספר תורה אבל עשויין הן בגליון כס"ת:

4 בחומשין של ס"ת - כגון בראשית נ׳:כ״ו ויישם בארון במצרים וכגון בכל מסעיהם שמות מ׳:ל״ו ובהר סיני ויקרא כז וירדן יריחו במדבר לו יכול לכתוב באמצע הדף כדרך שגומר בשאר חומשין שאינן של ס"ת אבל לעיני כל ישראל מודי דבסוף הדף:

5 אף באמצע שיטה - ובאמצע הדף:

6 באמצע שיטה דוקא - ולא באמצע הדף:

7 שמנה פסוקים - מוימת משה:

8 יחיד קורא אותן - אדם אחד קוראן ואין מפסיק בינתים כדי לעמוד אחר ולקרות:

9 אפשר ס"ת חסר - ומשה קורא לו ס"ת לקוח את ספר התורה הזה:

10 הקב"ה אומר - ומשה אומר אחריו כדי שלא יטעה בכתב וכותב:

11 מכאן ואילך משה כותב בדמע - ולא היה אומר אחריו מרוב צערו:

12 כמו שנאמר להלן מפיו יקרא וגו' - שלא היה אומר אחריו משום דקינות הוו:

13 לימא דלא כר"ש - דכיון דאמר ר"ש משה כתב הוו להו כשאר פסוקים ויפסיק ביניהם ויקרא אחר:

14 דאישתני - דנכתב בדמע אישתני משאר ס"ת:

15 כחוטף מצוה - ומצוה עבד אבל אי כתב הוה מצוה יתירה טפי:

16 פחות מכאן או יתר על כן לא יעשה - שתפרים של חבורי היריעות יפין בה כשאין בהן יותר מדאי הלכך לא יעשה יריעות קצרות שלא יהו התפרים מקורבין יותר מדאי ולא ארוכות שלא להרחיקן יותר מדאי:

17 ולא ירבה בדפים - לעשות שמנה בקלף אם קלף קטן הוא מפני שהדפין קצרים ונראין כאגרות:

18 ולא ימעט בדפין - לעשות ג' ביריעה אם יריעה גדולה היא:

19 מפני שעיניו משוטטות - כשהדפין רחבים וטועה בראשי השיטות:

20 נזדמנה לו יריעה שיש בה ט' דפין - למדת האחרים וצריך לקצרה מפני שאמרו לא יתר על שמנה:

21 אלא ד' לכאן וה' לכאן - כדי שלא תהא זו יתירה על זו יותר מדאי:

22 בד"א - דלא ימעט ולא ירבה בדפין:

23 בתחלת הספר - אבל בסופו אפילו אין לו לכתוב אלא פסוק אחד יכתבנו בכל היריעה:

24 ואפילו דף אחד - יעשה בכל היריעה:

25 אלא אימא פסוק אחד בדף אחד - אם רוצה יעשה דף קצר מן תיבה אחת בשיטה אחת כדי שיגמור בסוף הדף:

26 שיעור גליון - דס"ת:

27 ובחומשין - שאינן עשויין לס"ת אבל עשויין הן כגליון דס"ת:

28 לא ימעט - לעשות אותיות קטנות בשיטה עליונה ותחתונה מפני ריוח הגליון:

29 מפני ריוח שבין שיטה לשיטה - כגון אם שרטט באמצע הדף שני שיטין שאין ריוח כדי שיעור ביניהם לא ימעט הכתב מפני אותו ריוח: