רש"י על מנחות כ״ט א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות כ״ט ע״א:ח׳ רש"י על מנחות כ״ט ע״א:י׳ »

1 מנחות פתח ↗

בִּשְׁלָמָא הָתָם, כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר״, מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא? כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וְכׇל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים, וּמַרְאִים לָהֶם לֶחֶם הַפָּנִים, וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ חִיבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

2 מנחות פתח ↗

3 מנחות פתח ↗

9 בשלמא התם - גבי שולחן איצטריך לאשמועינן דמקבל טומאה משום פירכיה דריש לקיש:

10 לנחת - שאינו מטלטל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה דכתיב גבי שרצים מכל כלי עץ או עור או שק ויקרא י״א:ל״ב מה שק מיטלטל מלא וריקם:

11 שמגביהין אותו - הלכך מיטלטל מלא וריקם הוא:

« רש"י על מנחות כ״ט ע״א:ח׳ רש"י על מנחות כ״ט ע״א:י׳ »