רש"י על מנחות כ״ד ב:ג׳

3 כי נגע בו זב מיהא טמא - נמי טומאת מגע אפי' לבסוף לאחר שנטמא מדרס חלה טומאת מגע להאי עניינא שכשיעשנו וילון ויטהר מן המדרס תחול עליו טומאת מגע:

4 ואמאי נימא הא שבע ליה - טומאת מדרס: