רש"י על מנחות כ״א א

1 נסכים - אין אחרים באין לו חובה:

2 דתניא - דיין אין טעון מלח:

3 וקפריך הש"ס מני - הך ברייתא:

4 קשיא קטרת - דהא רבינן לעיל מנחות דף כ. כל שאחרים באין לו חובה וקטרת נמי דבעי עצים בעי מלח ולקמן נמי אמרינן בראשו של מזבח ששם מולחין הקטרת והקומץ:

5 הפרט - מנחתך:

6 עצים אין מקבלין טומאה - ואע"ג דעצי מערכה מקבלין טומאה כדאמרינן בפרק שני דפסחים דף לה. והבשר לרבות עצים ולבונה ההיא מדרבנן הוא משום חיבת הקדש וקרא אסמכתא בעלמא דהא עצים בעלמא לא מקבלי טומאה:

7 דם שבשלו - בין דחולין בין דקדשים ואכלו אינו עובר עליו דהא לא חייבה תורה אלא על הדם הראוי לכפרה ודם קדשים משבישלו לא חזי למילתיה ונפק מתורת דם ומליח הרי הוא כרותח:

8 מהו דתימא מישדא בה משהו למצוה בעלמא - ומשום ההוא משהו לא נפיק מתורת דם:

9 הקפה - כמו שמות טו קפאו תהומות:

10 קפה באור - ואכלו חייב משום דם או חלב:

11 בחמה - הדרא לכמות שהיה צלולה לכך חייב:

12 דם שקרש - קא סלקא דעתך ואפילו דחולין:

13 כאן בחטאות החיצונות - הא דקתני הקפה את הדם בחמה ואכלו חייב והוא הדין לשל חולין הואיל וראוי לכפרה בקדשים:

14 והא דאמר זעירי אינו עובר עליו בחטאות הפנימיות - כגון פרים ושעירים הנשרפים וטעמא מפרש לקמן:

15 הלכך - דאמרת אמרינן הואיל וכנגדו ראוי:

16 דם חמור - אע"פ שאינו ראוי לקרבן ואיכא למימר דלא חייבה תורה כרת אלא על דם הראוי לקרבן אלא אפילו חמור דאין קרבן בטמאין אפילו הכי חייב:

17 חוצץ - לענין טבילה:

18 סריך - שמתחיל להתייבש ולהדבק קצת חוצץ:

19 לא סריך - שכשתולין בו אצבע נמשך והולך חוט ממנו ופוסק הדם:

20 תבונהו - מפרש לקמן:

21 מי מלח - מוריס:

22 שאינה שובתת - שמצויה בקיץ ובחורף ומלח סדומית והים משליכה לאגפה:

23 איסתרוקנית - מן הקרקע נעשית ובידי אדם:

24 סדומית דקה אסתרוקנית גסה:

25 מכל שהוא - בין סדומית בין אסתרוקנית:

26 מכל מקום - ואפילו מחוץ לארץ:

27 תקריב בשבת ובטומאה - אם קרבן ציבור הוא ואשמועינן דמליחתן עבודה היא ודחי שבת וטומאה כשאר עבודות:

28 יכול יתבוננו - יתן מלח הרבה כתבן בטיט:

29 כבנין - מלח הרבה שורה על שורה:

30 נותנת טעם כבינה - באדם:

31 וכן לקדרה - אין צריך למולחה יותר: