רש"י על מנחות ק״ט א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ק״ט ע״א:י״ג רש"י על מנחות ק״ט ע״א:ט״ו »

1 מנחות פתח ↗

מַתְנִי׳ הַכֹּהֲנִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – לֹא יְשַׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח ה׳ בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּקֶרֶב אֲחֵיהֶם״. הֲרֵי אֵלּוּ כְּבַעֲלֵי מוּמִין – חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין וְלֹא מַקְרִיבִין.

2 מנחות פתח ↗

14 מתני' ואין צריך לומר לדבר אחר - אם שמשו לעבודת כוכבים לא ישמשו עוד בירושלים:

15 הרי אלו כבעלי מומין - שחולקין ואוכלין בקדשים כדאמר באלו מנחות לעיל מנחות עג. איש חולק ואפי' בעל מום:

« רש"י על מנחות ק״ט ע״א:י״ג רש"י על מנחות ק״ט ע״א:ט״ו »