רש"י על יבמות כ״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 הנך תרתי דדמיין להדדי - אשת אחי אבי האב ואחות אבי האב שהן צד אחוה דאב ולמטה דידהו ערוה:
2 שלישי שבבנו - בת בן בנו דהא בת בנו ערוה:
3 ושבבתו - בת בן בתו שהרי בת בתו ערוה הלכך בת בן בתו שניה וכן בת בן בנה של אשתו או בת בן בתה:
4 רביעי שבחמיו - דור רביעי שבחמיו היינו אם אם חמיו והוא דור רביעי לאשתו ואשתו בכלל:
5 ושבחמותו - אם אם חמותו:
6 שניה - דאם חמיו ואם חמותו ערוה שהן בכלל אשה ובת בנה אשה ובת בתה הלכך אמו שניה:
7 מאי שנא למעלה - דקרי לאם אם חמיו ואם אם חמותו רביעי וקא חשיב לאשתו בחושבנא דדרי:
8 ומאי שנא למטה - דקרי לבת בן בנו דור שלישי ולא חשיב אשתו דתהוי רביעי:
9 לאו מכח אשתו קאתי - אלא מכח דידיה דבבנו מאנוסה עסקינן:
10 לההיא מתניתא - הא דקתני לעיל מה הן שניות בההיא איירי רב ואמר ארבע יש להן הפסק ותו לא אבל בהנך דר' חייא איכא:
11 ת"ש - דתני בשניות דר' חייא שלישי שבבנו ורביעי שבחמיו ותו לא אלמא יש להם הפסק:
12 בגרים - גזרו שניות שאם היה גר נשוי אם אמו יוציא:
13 מקדושה חמורה - שהעובדי כוכבים מוזהרין על העריות:
14 לא גזרו בהו רבנן - דכקטן שנולד דמי ואין לו קורבה:
15 לא יעידו - לכתחלה דקורבת אם בגרים קורבה היא דהא ודאי אמו היא:
16 ואם העידו עדותן עדות - דכקטן שנולד דמי:
17 מעידין לכתחלה - דרחמנא אפקריה לזרע מצרי דכתיב זרמת סוסים זרמתם יחזקאל כ״ג:כ׳ הלכך קורבת אב אינה קורבה:
18 מאי שנא - עדות מעריות דאמר לקמן בפרק נושאין יבמות דף צח. גר שהיה נשוי אחותו מן האם יוציא:
19 לכל מסורה - הכל נושאין נשים הלכך אי שרית לקיומה אתי נמי למישרי ערוה בישראל דכולי עלמא לא ידעי דטעמא דגר משום דכקטן שנולד דמי:
20 לבית דין מסורה - ואי נמי מכשרת עדות אחים גרים לא אתיא לאכשורי אחין ישראל דבית דין ידעי דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:
21 מתני' אח מכל מקום - בגמרא מפרש:
22 ואחיו לכל דבר - מפרש בגמ':
23 שפחה ועובדת כוכבים - ולדה כמוה ובתרה אזיל כדיליף בגמ':
24 על מכתו ועל קללתו - אם הכה או קלל את אביו חייב מיתה:
25 גמ' מדלענין יבום מיפטר - את אשת אביו מיבום פוטר כגון אם היה לו בן ממזר ונשא אשה ומת ולא ילדה לו פטורה מן היבום בשביל הממזר בן בעלה כדיליף לקמן בן אין לו עיין עליו:
26 מיזקק נמי זקיק - לאשת אחיו ליבום שאפילו אין כאן אח אלא ממזר זה זקוקה לחליצה:
27 וליטמא לו - אם כהן הוא ולו אח ממזר מיטמא לו:
28 כי אם לשארו - זו אשתו:
29 לאפוקי קיימא - הלכך לאו אשתו היא:
30 עובדת כוכבים - לקמן מפרש בשמעתין מכי יסיר את בנך מאחרי:
31 האשה וילדיה - בשפחה כתיב:
32 ובן אין לו - מצי למכתב ובן אן לו כדאמרינן בקדושין דף ד. אן כסף וכמו מאן יבמי דברים כ״ה:ז׳ מאן בלעם במדבר כ״ב:י״ד ולהכי כתב אין למידרש עיין עליו דאם יש לו בן בעולם פוטר:
33 בעושה מעשה עמך - והאי אביו לאו עושה מעשה עמך הוא שהרי בא על הערוה והוליד ממנה ממזר:
34 כדאמר רב פנחס - בפ' חומר בקדש:
35 השתא מיהת - הואיל ושב עושה מעשה עמך הוא ונהי נמי דעונו גלוי ונזכר כל זמן שממזר קיים מיהו מתשובה ואילך בכלל עושה מעשה עמך הוא:
36 והיא בת אשת אביו - דעל ידי נשואין נולדה לאביו ולא באנוסין:
37 מכדי כתיב ערות אחותך בת אביך - ובין מן האונסין ובין מן הנשואין משמע ערות בת אשת אביך מולדת אביך למה לי הא נמי אחותו בת אביו היא שמעת מינה לחייבו משום שני לאוין הללו ואם שוגג חייב שתי חטאות:
38 אחותך היא - בהאי קרא דבת אשת אביך כתיב:
39 לחייבו על אחותו - מן האונסין בת אביו ובת אמו כגון נולדו הוא והיא מן אנוסה דמההוא קרא דאונסין לא שמעי' אלא בת אביו שלא בת אמו דכתי' בת אביך או בת אמך והא דכתיב נמי בת אשת אביך דמשמע בין אמו בין שאין אמו באישות הוא דכתיב אבל באונסין לא שמעינן להכי כתיב אחותו לרבות בת אביו ובת אמו:
40 מן הדין - מק"ו אם על בת אביו שלא בת אמו הזהיר על בת אביו ואמו לכ"ש:
41 שלא תאמר בעלמא מזהירין מן הדין - והוי לאו גמור. ומהכא לא ילפינן למימר מדאיצטריך אחותך אלמא אין מזהירין מן הדין דאיכא לשנויי מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא להכי כתב היא כלומר הכא הוא דאייתר קרא אבל אזהרת דין ק"ו לאו אזהרה היא:
42 באידך קרא - גבי אחותך בת אביך דלא הוזכר שם אישות דנפקי אונסין מיניה דבנשואין אשמעינן אף בבת אביו ובבת אמו מדכתיבא הכא ש"מ למימרא דאע"ג דהיא בת אשת אביו לא מחייב אלא משום אחותו:
43 שאין אישות לאביך בה - בשפחה ועובדת כוכבים לא תפסי בה קדושין. במסכת קדושין נפקא לן מקראי בפ' האומר לחברו בסופו דף סח. שפחה עם הדומה לחמור ועובדת כוכבים כדכתיב ואחר כן תבא עליה ובעלתה דברים כ״א:י״ג ומעיקרא לא:
44 ואימא פרט לאחותו מאנוסתו - שלא היה אישות לאביך בה:
45 כאן באונסין - ערות בת בנך מאנוסתו לא תגלה הא בת בנה מאיש אחר גלה דלאו אשתך היא ומיהו בנו מן האונסין בנו הוא וכן בתו הלכך גבי אחוה נמי אחוה הוא: