רש"י על יבמות צ״ט

1 יש חולץ לאחותו מספק - אע"פ שהיא מחמש עשרה נשים הפוטרות צרותיהן וכן לבתו ואמו:

2 אמו ואשה אחרת - שילדו שני זכרים במחבא והוא א' מהן ולהן שני זכרים ודאין כגון רחל אשת יעקב שהיה לה יוסף ממנו וחנה אשת ראובן שהיה לה חצרון ממנו וחזרו וילדו שני זכרים במחבא ומתו יעקב וראובן ובא יוסף בנה של רחל ונשא חנה אמו של חצרון וחצרון נשא את רחל ומתו יוסף וחצרון ונפלו לפני התערובות רחל לפני בנה של חנה שהוא אחי חצרון וחנה לפני בנה של רחל שהוא אחי יוסף ומתוך שאין ידוע מי בנה ומי יבמה צריכה חליצה משניהן נמצא כל אחד ואחד חולץ לאמו מספק:

3 ה"ג לאחותו מספק כיצד אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבא ועמדו שני אחים מן האב ונשאום חולץ לשתיהן נמצא חולץ לאחותו מספק - כך שנויה בתוספ' דמכילתין פי"ב ה"ב. אמו שילדה מאיש אחר שנשאה לאחר מיתת אביו וילדה עם אשה אחרת שתיהן שתי נקבות ואין ידוע איזו בת לאיזו אם ועמדו שני אחין שהיו לזה מאביו שלא מאמו ונשאום לשתי הנקבות הללו המעורבות ונפלו שתיהן לפני זה ליבום ואחת מהן אחותו מאמו ואילו היה מכירה לא היתה צריכה חליצה ועכשיו שאין מכירה שתיהן צריכות חליצה. לישנא אחרינא ובאו אחיהן שלא מאותה האם ונשאום אחיו של ראובן נשא אחת ואחיו של חצרון נשא אחת ראובן חולץ לאשת אחיו ושמא אחותו היא וכן חצרון ז"ו שמעת"י ולב"י מגמג"ם ב"ה דהא שמא לאו אחותו היא והכי איבעי ליה למימר זה חולץ לספק אחותו וזה חולץ לספק אחותו אבל לאחותו מספק משמע שחלץ ודאי לאחותו מחמת ספק שבידו:

4 אשתו ואשה אחרת - אשת ראובן ואשת כלב שילדו שתי נקבות במחבא נמצאת האחת בתו ובאו אחיהן אחי הבעלים הם שני אחי ראובן ונשאום נמצא ראובן חולץ לבתו מספק ששתיהן צריכות חליצה ואם היה מכיר בתו היתה פטורה ואם שני אחי כלב נשאום הרי כלב חולץ לבתו מספק. ולשון מור"י אחיו של ראובן נשא אחת ואחיו של כלב נשא אחת ראובן חולץ לאשת אחיו ואע"פ שספק בתו היא וכן כלב ולאו היינו נמי חולץ לבתו מספק אלא חולץ לספק בתו:

5 אחד עובד כוכבים ואחר גר - דבנים שילדה בעודה תחת ידי העובד כוכבים המוכרה אינן עבדים דקי"ל בהחולץ לעיל יבמות מו. מהם תקנו אתם קונים מהם ולא הם מכם ולא הם קונין זה מזה:

6 שחרר את השפחה - והרי היא כישראלית ובא עליה העבד הולד ממזר:

7 ולהם בן - ולא קנה את הבן:

8 וכתב לו כל נכסיו - ומת והרי אמו תובעת כתובתה מן הנכסים:

9 כולה ר"מ היא - הא מתניתא בתרייתא דיש מוכר ר"מ נמי אמרה וסיפא דקמייתא היא ומש"ה קתני עבד משועבד לכתובה דר"מ סבר מטלטלים משתעבדי לכתובה במס' כתובות בפ' האשה שנפלו כתובות ד' פ: דקתני הניח פירות התלושים מן הקרקע כו':

10 מתני' לבני הכלה - לאשת בן הכלה ודאי:

11 אחד - מן התערובות חולץ תחלה ואח"כ מייבם השני ממ"נ אם יבמתו היא הרי טוב ואם אשת בן אחיו היא הרי חלץ לה יבמה ומותרת לו:

12 אוכלין בתרומה - אחד כהן ואחד עבד כהן:

13 חולקין חלק אחד - מפרש בגמ':

14 בין כשרות - משום עבד:

15 בין פסולות - כגון שפחה משום כהן:

16 הראויות לכהונה - ולא גרושה וחלוצה משום כהן:

17 אין סופגין כו' - דכל חד אמר אנא לאו כהן אנא והתראת ספק היא:

18 אין משלמין - דכל חד אמר אנא כהן:

19 ואין חולקין על הגורן - אין נותנין להם תרומה על הגורן שהמשוחרר ישראל הוא:

20 ומוכרין את התרומה - תרומת תבואתן כשמפרישין אותה אין צריכין לתתה לכהן דכל חד אמר לכהן אייתי ראיה דלאו כהן אנא ושקול ומ"מ לאוכלה א"א אלא מוכרין אותה לכהנים והדמים שלהן:

21 ה"ג ואין חולקין בקדשי המקדש - כגון עורות קדשים:

22 ואין נותנין להם קדשים - להקריב:

23 ואין מוציאין שלהן מידם - אם היו חייבין חטאת או אשם או עולה אין כופין אותם לתתן לאנשי משמר ולהיות עבודתם ועורם לאנשי משמר דכל חד אמר אנא כהן ותניא ב"ק דף קט: מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו כל שעה שירצה ואפילו במשמר שאין שלו ת"ל ובא בכל אות נפשו ושרת ומנין שעבודתם ועורם שלו ת"ל ואיש את קדשיו לו יהיו ותערובות הללו הואיל והאחד מהן כהן אין ב"ד יכולין להוציא מידן בעל כרחם ולתתם לאנשי משמר אלא יקריבו קרבנותיהן ויחזרו להן הבשר והעור ויתנום לכל מי שירצו או הללו יעשו שליח כל כהן שירצו להקריב את קרבנם או ישהו את קרבנם עד שיתרצו הם לתתן לאנשי משמר:

24 לשון אחר ועיקר ואין נותנים להם קדשים - בבכור וחרמים קאמר. ואין מוציאין את שלהם מידם דאמר אנא כהן וגבי חרמים נמי תנן ערכין דף כח. הכהנים אין מחרימין שהחרמים שלהן. והדר אורי מאי קעביד בבכור שלו ירעה עד שיסתאב ולא יקריבנו תם דא"כ לא יאכל את בשרו שהמקריב יעכבנו. וללשון ראשון קשה לי דאמרינן בהגוזל ב"ק דף קי. דהיכא דלא מצי עביד עבודה שליח נמי לא מצי משוי:

25 ובכורו ירעה עד שיסתאב - אפי' בזמן הבית דהא לא מצי למכפינהו למיתן לכהנים לאקרובי ולאכול את בשרו ואינהו נמי לא מצו למיתביה לכהן ולהחזיר להן הבשר דבכור תם אינו נאכל אלא לכהנים דכתיב ביה ובשרם יהיה לך כחזה התנופה בבכורות פרק עד כמה בכורות דף כח. הילכך ירעה עד שיסתאב ומותר לשוחטו במדינה ויאכלוהו הם דבכור בעל מום אין בו משום זרות אלא משום גזל דמתנות כהונה והכא גזל ליכא דהמוציא מחבירו עליו הראייה:

26 חומרי ישראלים וחומרי כהנים - מפרש בגמרא:

27 גמ' חלק א' ס"ד - חלק אחד משמע של כל אחד:

28 חלק כאחד - אם באו שניהם על הגורן נותנים להם אבל זה בלא זה אין חולקין להם דקסבר אין חולקין תרומה לעבד אא"כ רבו עמו דלמא אתי לאסוקי ליוחסין דסברי כהן הוא:

29 אם כהן אני כו' - אספק כהן וספק עבד קאי כי מתניתין:

30 היו מעלין מתרומה ליוחסין - לאו מאכילתה אלא מחלוקה הלכך אין חולקין לו דלא ליתי לאסוקי ליוחסין:

31 בהמתן של צדיקים - חמורו של רבי פנחס בן יאיר:

32 עשרה אין חולקין - כולהו מפרש טעמא:

33 והאשה - אשת כהן:

34 והערל - כהן שמתו אחיו מחמת מילה:

35 שאינה הוגנת - פסולה לכהונה:

36 משגרין להן לבתיהן - ואוכלין וערל שאסור לאכול מאכיל לנשיו ועבדיו:

37 חוץ מטמא כו' - לקמיה מפרש:

38 דלאו בני דיעה נינהו - וזילותא דתרומה לחלק להן בגורן לעין כל: