רש"י על יבמות ל״ח

1 דרכי חד אית לי גבך - וטענת ברי הוא דידע מאי קתבע מניה:

2 מי איכא למימר הכי - הא לא ידע מאי קא תבע מניה אי פלגא בנכסי מיתנא אי פלגא מנתא בנכסי יבם ומכח שתי טענות הוא בא עליהם בכל אחת ואחת אומרים לו הבא ראיה:

3 סבא - אבי המת והיבם:

4 הוי יבם ודאי - יורש ויודע מכח מי הוא בא ומוחזק בנכסים. ולא דמי לההיא דרב משרשיא דלעיל דהתם אע"ג דספק אית ליה זכיה בנכסים ממה נפשך אפילו הכי לא חשיב ודאי דלא ידע מכח מי הוא בא לירש מכח מה הוא בא עליהן:

5 פלגא דקא מודה להו שקלי - מששה זהובים נוטלין שלשה:

6 תילתא דקא מודו ליה - שני זהובים תילתא דכולהו נכסי:

7 שקיל - דהא אמרו ליה אחונא את ואינהו הוו תרי ואיהו שלישי:

8 פש דנקא - דקמינצו עליה האי אמר כולה דידי והני אמרי כולה דידן הוא נוטל חצי ובין שניהם חצי:

9 סבא ויבם בנכסי ספק - סבא אמר האי בר מיתנא הוא וכיון דאין לו יורש אני קודם דתנן ב"ב דף קטו. האב קודם לכל יוצאי ירכו ויבם אמר בני הוא ואני יורשו דהאב קודם:

10 או סבא וספק בנכסי יבם - שאין ליבם בן אחר סבא אמר את בר מיתנא ואני יורש את בני מקום שאין לו בן וספק אמר בנו אני ואני יורשו:

11 חולקין - דדלמא כולהו דהאי ודלמא כולהו דהאי. ואין לומר האב ודאי מוחזק דאם זה בנו אין כאן לאב כלום:

12 מתני' שומרת יבם - ממתנת ומצפה ליבם. כמו עניה זו לשוא שמרה באף על פי בכתובות דף סב::

13 שנפלו לה נכסים - מאביה וסלקא דעתן שנפלו לה כשהיא שומרת יבם:

14 ובנכסים הנכנסים ויוצאים עמה - היינו נכסי מלוג שהקרן שלה קיים וכשהיא נכנסת נכנסין עמה וכשהיא יוצאת יוצאין עמה:

15 ה"ג ב"ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב - דספק נשואה היא וזכה היבם בחצי ירושתו מספק שהבעל יורש את אשתו וזו שספק נשואה היא אצלו זכי בפלגא אבל בכתובתה מודים ב"ש דבחזקת הבעל היא ולא פלגי בה יורשי האב. וטעמא דכולה מתניתין מפרש בגמ':

16 גמ' מאי שנא רישא דל"פ ומ"ש סיפא דפליגי ב"ש - מאי שנא רישא כשהיא קיימת דלא פליגי ב"ש אלא בכח דילה מחזקינן לנכסי דקאמרי מוכרת ונותנת לכתחלה ומאי שנא סיפא דפליגי כשמתה לא מוקמי נכסי מלוג בחזקת יורשיה:

17 ה"ג אמר עולא רישא דנפלה כשהיא ארוסה - שנפלה לייבום מאירוסין ונפלו הנכסים לה כשהיא שומרת יבם:

18 סיפא דנפלה - לפניו לייבום:

19 כשהיא נשואה - הלכך רישא דלגבי ארוסה ממש קי"ל לב"ש תמכור כדתנן לקמן כ"ש זו שאינה אלא זקוקה בעלמא וב"ה דאמרי בארוסה ודאי לא תמכור לכתחלה אבל אם מכרה ונתנה קיים הכא משום דספק ארוסה היא דאגידא ביה ולאו אשתו ממש היא מודו ב"ה דמוכרת ונותנת לכתחלה:

20 סיפא - דגבי נשואה בעלמא אמרי' לקמן דברי הכל מכרה ונתנה אפי' בדיעבד הבעל מוציא מיד הלקוחות הכא לגבי זיקת נשואה דספק היא ולא כנשואה ממש קיימי נכסי בספק הלכך לב"ש חלוקה עדיפא ולב"ה חזקה עדיפא:

21 זיקת ארוסה - זיקת יבמה שנפלה מן האירוסין ספק ארוסה ולא ודאי ארוסה. ואע"ג דלגבי נכסים אין לו שום כח בהן ונמצא שזיקת ארוסה אינה כלום קרי לה ספק ארוסה דלא מצי למימר קסבר עולא זיקת ארוסה אינה כלום דהא בעיא חליצה:

22 מודים ב"ה כו' - בתמיה. אלא ש"מ כספק ארוסה היא הלכך תמכור לכתחלה:

23 עושה ספק נשואה - כדפרישית לעיל דכיון דודאי נשואה הבעל מוציא מיד הלקוחות הכא דספק נשואה היא הוו נכסים בספק ולב"ש חלוקה עדיפא דאין לה בהם חזקה יותר ממנו דידו כידה ולב"ה חזקה עדיפא דאין ידו כידה הואיל ולא נפלו לה כשהיא תחת הבעל:

24 אמר ליה רבה - לעולא אי טעמא משום חלוקה עדיפא הוא אדמיפלגי בגופה של קרקע ולאחר מיתה ליפלגו בחייה ולפירות דלב"ש פליג יבם פירי בהדה דספק נשואה היא דאילו ודאי נשואה הואי הוה שקיל להו בעל כרחה ולב"ה נכסים בחזקתה ולא שקיל מידי ומדנקט מתני' מיתה בסיפא ש"מ טעמייהו דב"ש ברישא דאלמוה לחזקה דילה משום דהיא קיימא:

25 אלא אמר רבה אידי ואידי דנפלה - ליבום כשהיא נשואה כו':

26 איהי ודאי - שהקרן שלה ממה נפשך הלכך אלימא חזקה דילה:

27 סיפא - הואיל ומתה הללו באים וטוענים מכח ירושה והיבם טוען מכח ירושה הלכך שניהם ספק לב"ש דאי זיקה ככנוסה אין כאן ליורשי האב כלום שהבעל יורש שלה ואי לאו ככנוסה אין כאן ליבם כלום לפיכך ספק וספק הוא ויחלוקו ולב"ה הואיל ואלו קרובין ודאין הם והוחזקה נחלה זו כבר בחזקת משפחתן אמרינן אוקי אחזקתה אבל בחייה ולפירות אפי' ב"ש מודו דנכסים בחזקתייהו ולא שקיל בעל מידי:

28 עליו ועל יורשיו - ל"ג:

29 נפל הבית כו' - לו אין נכסים ולמורישים יש נכסים:

30 הבן מת ראשון - ולא זכה בנכסי האב ואין לב"ח מה לגבות:

31 יורשי האב ודאי - מוחזקים שבאין מכח ירושה ודאית שאפי' האב מת ראשון נכסי הבן מסתמא נופלים לפני יורשין דאילו ב"ח מיחסר גוביינא עד שיחזיקוהו ב"ד בהם:

32 ובעל חוב ספק - דלא הוחזק שטרו עליהן וקאתי ספק ומוציא את החצי מידי ודאי:

33 כגבוי דמי - כלומר גדול כח השטר וכמו שמוחזק בנכסים והרי הן קמו במקום הבן ומוחזקים בנכסים דמי הלכך ספק וספק הוא ואין כאן חזקה לזה יותר מזה אם האב מת ראשון הוחזק ב"ח מיד ולא אמרינן הא מחוסר גוביינא ואם בן מת ראשון הוחזקו יורשים:

34 מתו בעליהן - כל אשה שקנא לה בעלה ונסתרה ומת עד שלא שתתה נוטלת כתובתה ואע"פ ששמא זינתה ואין לה כתובה:

35 לא שותות - דבעינן והביא האיש את אשתו וליכא:

36 מידי ודאי - מידי יורשי הבעל שהן מוחזקין ודאי מוציאה זו כתובה מספק:

37 אלא - לאו ש"מ קסברי ב"ש שטר העומד לגבות כגבוי דמי וכיון שמת עמדו הנכסים מיד בחזקת האשה ויורשים קאתו לאפוקי מינה משום ספק זנאי ולא אתי ספק ומוציא מידי ודאי. דאי לא כגבוי דמי וטעמא משום דאתי ספק ומוציא מידי ודאי הוא הוה להו למימר יחלוקו ונשווי ספק כודאי אבל לעלויי מינה ליכא למ"ד. וגבי נפל הבית קאמר יחלוקו דכי נמי אמרי' כגבוי דמי לא מצינו לב"ח לשוויי ודאי טפי מיורשין שהרי לא הוחזק בו זה בנכסים והשטר זה יוצא עליו ולא על האב הלכך ספק וספק הוא אם האב מת ראשון נמצא ב"ח ודאי דהאי שטר כגבוי דמי ויורשים אינם כלום ואם הבן מת ראשון נמצאו יורשין ודאין וב"ח אין כלום:

38 ואביי - דלא אסיק אדעתיה מעיקרא משום טעמא דשטר העומד לגבות כי אותביה לרבה מנפל הבית דתנן במי שמת בבבא בתרא בסדר ישועות:

39 לותביה מהא - דמתני' היא בסדר נשים דהכא נמי ספק מוציא מידי ודאי:

40 ואביי - להכי לא אותביה מכתובה דקסבר שאני כתובה משום חינא שיהיו נושאין חן בעיני הנשים ויתרצו להנשא לפיכך החזיקוה מספק:

41 ולותביה מכתובה דמתני' - דאמרי ב"ש יחלוקו דקס"ד השתא דב"ש נמי אכתובה אמרי יחלוקו וקאתו יורשין דידה מספק וגבו פלגא דכתובה מיבם דהוי ודאי. והתם ליכא למימר משום חינא דהתם מתה וגבי יורשין לא חיישינן לחינא כדאמר באלמנה ניזונת כתובות צז: אא"כ היו יורשיה נקבות:

42 לא פליגי - דמודו ב"ש שהיא בחזקת יורשי הבעל דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים וכל שהיא מתה בחייו של יבם לא גבו יורשים דילה כתובה דיבם במקום בעל קאי. ואע"ג דשמעינן ליה לאביי בכתובות פרק האשה דף פא. ניתנה כתובה לגבות מחיים לב"ש הני מילי להתחייב יבם בקבורתה דאמר מינה קא ירית כתובה ולא מאחיו אבל דלישקלו יורשין דילה כתובתה לא שמעינן ליה:

43 דיקא נמי כו' - וטעמא לא משום דשטר העומד לגבות הוא דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים:

44 יורשי הבעל עם יורשי האב - נכסי מלוג:

45 אביי - מהדר ארישא דשמעתין לתרוצי מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי ותרציה לאו משום דברישא היא קיימת וסיפא משום דליתא דודאי סיפא נמי אי כשהיא שומרת יבם נפלו לה מודו ב"ש דיורשי האב ודאין ונכסים בחזקתן אלא רישא דנפלו לה כשהיא שומרת יבם לפיכך מוכרת לכתחלה וה"ה אם מתה יורשיה יורשין אותה דלא מהניא זיקה למיקני נכסי דהשתא:

46 סיפא דנפלו לה כשהיא - תחת בעלה הראשון: