רש"י על יבמות נ״ב

1 האי גט אחר גט הוא - בתמיה וכי זהו גט אחר גט דקתני רישא וחכמים אומרים יש גט אחר כו' ומפרש כיצד עשה מאמר כו' דהיינו גט אחר מאמר:

2 כדאמרן - בברייתא דלעיל כיצד אר"ג כו' ובמתני' לא פירש:

3 הואיל דאמר מר - בפרק ד' אחין לעיל יבמות דף כט::

4 והתניא לוקה - ואין מלקות ארבעים אלא על דברי תורה אלמא דאורייתא היא והיכי אמרת קנה. וקמשני האי לוקה לאו מלקות ארבעים הוא אלא מכת מרדות מכת רידוי מדרבנן שנהג קלות ראש בעצמו ולעולם קנה:

5 דרב מנגיד - מכת מרדות:

6 אמאן דמקדש בביאה - משום פריצותא:

7 ואמאן דמקדש בשוקא - אפילו בכספא דמנהג זילות ופריצות היא:

8 דמתפקר - לשון חוצפא שמעיז פניו להתריס עם שליח ב"ד:

9 מידם הוה דיימא חמתיה מיניה - חשודה היתה חמותו ממנו:

10 נתן לה כסף או שוה כסף - ואמר לה התקדשי לי במאמר יבמין. ואע"ג דיהב לה מידי לאו קידושין גמורים הן כקידושי תורה שהרי אין קידושין תופסין באשת אח והתורה לא התירתה לו ליעשות כאשה נכרית אלא כסדר המצוה וביאה הוא דכתבה בה רחמנא:

11 ובשטר כיצד - ואם קידש בשטר כיצד כתב בו. והוינן כיצד בתמיה והא כיון דקידושי כסף אמרת נתן לה כסף כשאר נשים ממילא שמעינן שטר נמי כשאר כל שטר אירוסין בעלמא כדאמר בקידושין כתב על הנייר או על החרס אע"פ שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת כו':

12 אמר אביי - האי תנא לאו אשטר מאמר קאי אלא אשטר כתובה קאי:

13 על נכסי בעלה הראשון - ולא על של יבם. מאי טעמא כדאמר בהחולץ לעיל יבמות דף לט. אשה הקנו לו מן השמים:

14 נתן לה גט - יבם ליבמתו:

15 מהו - לפוסלה על אחיו ועליו בהאי גיטא דתיקום עליה בלא יבנה האי גט לא מהני באשת איש להתירה לינשא והכא נמי לאו גירושין למיקם בלא יבנה:

16 לאיחלופי בגיטא - ולכנוס יבמה אחר הגט:

17 הכא פסיל בכהונה - כהן שנתן גט כזה לאשתו אסרה עליו והלכך תיבעי לן אי מהני מדרבנן:

18 אלא מאישה - ולא התירה לכל אדם:

19 הרי זה גט - ואם נתנו משכנסה הרי זו מגורשת הואיל ובידו לגרשה משנכתב. ואי משום גט ישן דקי"ל גיטין דף עט: בית הלל פוסלין ותנן איזהו גט ישן כל שנתייחד עמה אחר כתיבה הא איתמר בפרק הזורק שם אם נתגרשה תנשא לכתחלה:

20 ולאשה בעלמא - וכנסה וגירשה בו אינו גט הואיל כשנכתב לא היה ראוי לגירושין:

21 ליבמתו מהו - כתבו קודם שכנסה וכשכנסה נתנו לה מהו שתתגרש בו:

22 כתב גט לזיקתו ולא למאמרו או למאמרו ולא לזיקתו - והוא עשה בה מאמר תחלה מהו שתיפסל עליו בכך:

23 מאמר עילוי זיקה רמי - כשעשה מאמר נדבק עם הזיקה וניתוסף עליה ואין גט מועיל לזה בלא זה וכיון שנכתב בתוך הגט שלא עשאו אלא לאחד מהן הוה ליה מגרש חצי אשה ולא כלום היא ומותרת לו:

24 או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי - ומהני והיכא דכתב לזיקתו ולא למאמרו אסורה עליו ועל אחיו דפקע זיקה וקמה בלא יבנה ואי כתב למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד שקליה ופשה ליה זיקה כמעיקרא:

25 נתן גט למאמרו - ולא לזיקתו. בארבעה אחין לעיל יבמות לב. גבי זיקת ב יבמין ג' אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות כו' וקאמר רבא עלה נתן גט למאמרו ואח"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה לאחיו השני דאי לאו גט הוה אסורה עליו משום זיקת שני יבמין. אלמא האי לחודיה קאי מדאהני גט לאישתרויי צרתה לאחיו השני והוא הדין דהיא גופה נמי שריא לאחיו אלא דמחלפא בבעלת גט גמור לזיקה דמקמי מאמר או לזיקה ומאמר והכי אמרינן בארבעה אחין:

26 זו דברי רבי עקיבא - אחלץ ועשה בה מאמר קאי דקתני לא תפיס מאמר:

27 אחר שילוח - כלומר מדכתיב אשר שלחה קרא יתירא דלא צריך הכי קאמר יש לך משלח שאסור להחזיר אחר שילוח אפילו לא נישאת ואיזו זו יבמה וכיון דבלאו קאי היכי מהני בה תו מאמר:

28 אימתי - יש אחר חליצה תפיסת קידושין:

29 בזמן שקדשה לשום אישות - בקידושין גמורים ולא במאמר יבמין דודאי קידושין תופסין בחייבי לאוין:

30 אבל קדשה לשום יבמות - אינן קידושין שהרי אין כאן צד ייבום והוו להו קידושי טעות:

31 כעודר - חופר וכסבור שלו הן שהיה קרקע הגר סמוך לקרקעו ומת הגר ואין לו יורשין והמחזיק בנכסיו קנה וזה חופר בקרקע הגר וכסבור שזה קרקע שלו ולא נתכוון להחזיק דלא קני. והאי נמי סבור שקידושי יבמה תופסין בה ולא נתכוון לקנות אלא מכח ייבומי אחיו והא פקעו להו:

32 התם לא קמיכווין למיקני - דהא סבור שלו הן:

33 הכא מכווין למיקני - מ"מ:

34 הא לא דמיא כו' - אביי הוא דאקשי ואזיל:

35 וכסבור של גר אחר הוא - ומתכוון לקנות מכל מקום. והאי נמי קסבר לקנות מכח אחיו ואינו קונה אלא מכחו ומ"מ קנין הוא:

36 מאמר עילוי זיקה רמי - מאמר דתקינו רבנן לכל היבמין לא תקון אלא היכא דקיימא זיקה ואתא מאמר ואיתוסף עלה והכא ליכא למימר הכי דאתיא חליצה מפקעה לזיקה:

37 האי לחודיה קאי כו' - ולא מהני זיקה למאמר הילכך השתא כמעיקרא מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי במאמר יבמין מי לא קני ואף על גב דלא מהניא ליה זיקה דהאי לחודה קיימא השתא נמי מהני: