רש"י על יבמות צ״ה

1 אחות אשה - דאפילו במזיד בא על אחותה לא מיתסרא אשתו עילויה מדאורייתא כדקתני לקמן הלכך בשוגג כו':

2 אותה - ושכב איש אותה:

3 והלא דין הוא - שתאסר ולכך נאמר אותה:

4 מקום שבא על איסור קל - לקמן מוקים לה באשת איש ואמאי קרי לה איסור קל שאין האוסרה אוסרה כל ימיו שהרי היתר יש בגט:

5 נאסר האוסר - נאסר בה בעלה האוסרה לאחרים:

6 מקום שבא על איסור חמור - כגון אחות אשתו שאשתו אוסרת את אחותה כל ימיה:

7 אינו דין שנאסר האוסר - שתאסר אשתו האוסרת את אחותה לכך נאמר אותה:

8 בבא על חמותו שפוסל את אשתו עליו - ולקמן יליף לה מקרא:

9 שב"ש אומרים פוסל - מק"ו כדאמרן ואותה לא דרשי:

10 אמר ר' יוסי לא נחלקו כו' שלא פוסל - דדורשין אותה:

11 שבש"א פוסל - דדרשי' אותו ואתהן כדלקמן:

12 לפי שבתחלה כו' - רבי יוסי מפרש טעמא דלא נחלקו על אחות אשה:

13 שבתחלה - עד שלא קדש אשתו:

14 הוא אוסרה - על כל אדם והיא אוסרתו בקרובותיה:

15 לא נאסרה במותר לה - כדדרשינן לעיל יבמות דף נו: הא נתפשה מותרת:

16 שגג באסור לו - באחותה:

17 וזה הדין לשוגג - הדין הזה מלמדנו על השוגג שלא פסלה:

18 מאי טעמא דרבי יהודה - דאמר הבא על חמותו פסל את אשתו:

19 וכי כל הבית כולו בשרפה - אשתו מה חטאת:

20 אסריתה עלך - לאנתתך:

21 בא עליה האי - כשנשאה האחרון אסרה על הראשון:

22 בא עליה האחד - גירשה השני והחזירה הראשון הרי לך איסור קל בלאו ואסרה על השני דהדר הויא לגביה גרושתו משנשאת והיינו נאסר האוסר נאסר שני זה שהיה אוסרה על זה הראשון שהחזירה:

23 מה למחזיר כו' - תאמר בבא על אחות אשתו שתאסר אשתו שלא נטמא גופה ואיסור אחות אשתו אינו איסור עולם שאם מתה אשתו מותר באחותה:

24 איסור ברוב לא גרסי':

25 יבמה למאן - מי בא עליה באיסור:

26 אילימא יבמה לאחר - שבא עליה אחד מן השוק והיינו איסור קל דלאו בעלמא וקתני נאסר האוסר נאסר בה יבמה שהיה אוסרה על זה וכדרב המנונא:

27 ואיסורה ברוב - לכל אדם היא באיסור עד שלא חלצה תאמר באחות אשה שאינה אסורה אלא לזה:

28 אלא יבמה לאחין - שבא עליה אחד מן האחין באיסור אסרה על האוסרה עליו והיכי דמי דעבד בה קמא מאמר ואסרה על אידך והאי מאמר יבמין דרבנן הוא ולאו קדושין גמורין למיהוי אשת איש וכי בא עליה שני בא על איסור קל הוא ואפ"ה אסרה על הראשון האוסרה עליו:

29 מאי איריא בא עליה שני - דקתני מקום שבא על איסור קל אפילו חזר ועשה בה מאמר נמי אסרה לבעל המאמר הראשון כרבנן דאמרי יש מאמר אחר מאמר:

30 אלא אפילו נתן גט - כלומר אלא פריך הכי אפילו עשה זה מאמר ובא אחיו ונתן גט או חלץ פסלה על ידו:

31 סוטה למאן - למי נבעלה דקרי לה איסור קל:

32 אי נימא לבעל - שנבעלה לבעל אחר שקינא לה ונסתרה דאסירא ליה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה במדבר ה׳:י״ג וקתני נאסר האוסר אסרה על הבועל אפילו לאחר מיתתו או אפילו כשיגרשנה:

33 מאי איריא בא עליה - בלא בא עליה נמי משעה שנסתרה עמו נאסרה על בעל ועל בועל לעולם עד שתשתה כדתנן סוטה דף כז: נטמאה נטמאה שתי פעמים אחד לבעל ואחד לבועל:

34 אלא סוטה - שנבעלה לבועל נאסר בעלה האוסרה עליו:

35 והאי - מי הוי בא על איסור קל איסור חמור הוא דהיינו אשת איש:

36 אלא אמר רבא אשת איש - והיינו איסור קל לגבי אחות אשה לפי שאין האוסר אוסרה כל ימיו שאפילו בחייו יש לה היתר בגט אבל אשתו האוסרתו באחותה אוסרתו כל ימיה:

37 ה"ג כל שאין פוסל ע"י עצמו אין פוסל על ידי אחרים מבעי ליה:

38 אלא כי היכי דאשת גיסו אסורה אשתו נמי אסורה - הואיל ואהנו הני נשואין לפוסלה על בעלה אהנו נמי להיות חשובה כאשתו ולאסור את אחותה עליו משום אחות אשה מדרבנן:

39 כל שאין פוסל מאי עבידתיה - אינו פוסל מאן איירי בה לעיל:

40 א"ר אמי - האי כל שאינו פוסל ארישא קאי דאיירי באינו פוסל ע"י אחרים דאיירי לעיל בנשאת על פי עדים תצא והיא מותרת לבעלה וקתני סיפא ואחר כך באתה אשתו מותרת לחזור לו לא שנא ע"פ עדים שאמרו לו מתה אשתך ולאחות אשתו אמרו מת בעליך דאשת גיסו שריא לחזור לבעלה לא שנא ע"פ עד אחד דאשת גיסו אסורה אשתו שריא:

41 וקא"ל רבי יוסי - בעל פי ב"ד פליגנא עלך דהואיל ופוסל על ידי אחרים פוסל ע"י עצמו אבל בעל פי עדים מודינא לך:

42 לעולם אסיפא - כדנקט ואזיל סידרא דמתניתין בנשאת בעד אחד ומאי פוסל ואין פוסל איכא חדא דאזיל אשתו וגיסו למדינת הים וחדא דאזיל ארוסתו וגיסו למדינת הים:

43 וקא"ל רבי יוסי אשתו דליכא למימר תנאה הואי ליה - להאי באשתו ראשונה וכ"ע ידעי דנשואי שניה טעות הן ולא אתי למימר גירשה בעלה ונשאה זה דהא אפילו גירשה בעלה אסורה להאי ומידע ידעי דסהדי אטעינהו אינו פוסל ע"י גיסו כשאר אשה הנשאת בעד אחד דהתם הוא דאתי למימר גירש זה כו' ואי מחזיר אמרי זה מחזיר גרושתו מן הנשואין אבל הכא לא הלכך אין פוסל נמי על ידי עצמו אבל היכא דהואי קמייתא ארוסתו דאיכא למימר תנאה הוה ליה בקדושין סברי אינשי דנשואי שניה נשואין גמורין ואמרי גירשה בעלה ונשאה זה ואי משום אחות אשה תנאה הוה לו בקדושי ראשונה ולא נתקיים ואי הדרא אשת גיסו לבעלה אמרי אינשי מותר להחזיר גרושתו משניסת הלכך הוא פוסל על ידי אחרים והואיל ואהנו מעשיו פוסל נמי ע"י עצמו ולתנא קמא טעמא דהניסת בעד אחד אסורה לחזור לאו משום שמא יאמרו זה מחזיר גרושתו משנשאת אלא משום דקנסוה רבנן משום דלא דייקא שפיר הלכך כל מאן דנסבה פסל לה אקמא: ה"ג הא דאזיל אשתו וגיסו והא דאזיל ארוסתו וגיסו - וה"ג אשתו וגיסו דליכא למימר תנאה ה"ל בנשואין דאין פוסל על ידי אחרים: לישנא אחרינא גרס לה הא דנסיב אשת גיסו והא דנסיב ארוסת גיסו - ואין אדם יכול להעמידה:

44 הלכה כרבי יוסי - קסלקא דעתך אכולא מילתא דרבי יוסי קאי שמואל ואמר דהאי דמתסרא אשה הנשאת בעד אחד משום שמא יאמרו גירש זה ונשא זה והוא מחזיר גרושתו משנשאת וכל היכא דאיכא למימר הכי מיתסרא ואפילו היא אחות ארוסתו של ראשון הואיל ואיכא למימר תנאה הוה ליה בקמייתא:

45 הרי היא כאשת איש - רב הונא מפרש מאי היא:

46 ואמר רב הונא - מאי אשת איש דקאמר רב כגון שקידש אחיו אשה כו' שאלמלא נשאה ראשון תרווייהו מודו דמותרת לחזור לו דליכא למימר מחזיר גרושתו הוא דהא הכל יודעים שטעות היתה שאם גירשה לא היתה נשאת לאחיו אבל קידש בההיא אמר רב הרי היא כאשת איש הניסת בעד אחד שאסורה לבעלה וזו נמי אסורה לראשון שהוא עכשיו יבמה דאמרי אינשי הראשון תנאה הוה ליה בקדושין ולא נתקיים ומותרת היתה לשני ועכשיו יוצאה משני ונושאה ראשון ונמצא נושא את אשת אחיו:

47 ושמואל אמר אינה כאשת איש ושריא - לראשון דלא אמרי תנאה הוה דמלתא דלא שכיחא היא אלא ידעי דטעות הוא ואטעינהו סהדי. אלמא לשמואל לא מסקי אינשי תנאה אדעתייהו וגבי ארוסתו וגיסו אמאי אמר שמואל הלכה כרבי יוסי דמיתסרא אשת גיסו לגיסו:

48 דלמא אדרבי אמי - כדתרצה רבי אמי לטעמא דרבי יוסי דלא איירי בתנאה כלל דאפילו באשתו וגיסו נמי פוסל ואע"ג דליכא למיחש לתנאה. ודשמואל אדשמואל תו לא קשיא דלא דמי אחות אשה ואשת אח דאחות אשה אי קדים ואתא גיסו מקמי אשתו הא מיתסרא אשת גיסו מיד אגיסו ובעיא גט משני משום שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ואי אמרת משום אחות אשה אמרי מתה אשתו אבל באשת אחיו מכי חזו דאתא אחיו תו לא אמרי גירש זה ונשא זה דהא גרושת אחיו היא לו:

49 וא"נ אדרבי יצחק נפחא ממאי דאפוסל - קאמר שמואל הלכה ותקשה לך דלמא לשמואל אפילו בארוסתו וגיסו נמי לא פסיל והאי דקאמר הלכה כרבי יוסי אאין פוסל קאמר לאפוקי מדתנא קמא דאפילו גבי אשתו וגיסו דאשת גיסו אסירא קא משמע לן שמואל כרבי יוסי דשריא: