רש"י על יבמות ס״ב

1 משאי אפשר - דאי לא איבראי חוה לא הוה נקבה אחריתי אבל הכא מי שיש לו שני זכרים נקבות הרבה בעולם:

2 מדעתיה - משום שכינה ואסור לשאר כל אדם לעשות כן:

3 הוסיף יום אחד - הקב"ה אמר לו וקדשתם היום ומחר והוא אמר היו נכונים לשלשת ימים:

4 ולא קבע לי זמן - אימתי ידבר עמי שאפרוש יום אחד קודם:

5 לאהליכם - לנשיכם:

6 אשר - לשון יישר:

7 עד שבתא - במס' שבת בפרק ר"ע שבת דף פו. גמרינן לה דעבוד פרישה בארבע בשבתא ופירשו חמישי וששי שלימים ובשבתא שריא שכינה והוא שלישי לימים השלמים ויום ראשון לא חשיב שלא היה לילו עמו:

8 את קין את הבל - אתין רבויין הן לומר נקבות היו עמהן:

9 כי שת לי זרע אחר תחת הבל - אלמא תשלומין בעי ולא סגיא בלא שני זכרים ושתי נקבות:

10 תרי תנאי - אליבא דר' נתן:

11 מ"ט דר' נתן אליבא דב"ה - או זכר או נקבה ולא מבריית עולם יליף ולא ממשה:

12 לא תהו בראה - לא ברא עולמו לתוהו אלא לשבת להיות עסוקים ביישובו של עולם:

13 אין לו בכור לנחלה - בן בכור שיולד לו משיתגייר אינו נוטל פי שנים:

14 בני נח בני פריה ורביה נינהו - דכתיב ויאמר להם פרו ורבו בראשית ט׳:א׳: בנכריותן לאו בני דין נחלה נינהו דבת כבן ובכור כפשוט אבל ירושה נהגא בהו כדאמרינן בקדושין דף יז: עובד כוכבים יורש אביו דבר תורה:

15 בלאדן בן בלאדן - אלמא בנים מיקרו:

16 חייס - מתייחסין אחרי אביהם:

17 נתגיירו אין להם חייס - מראשונים דכקטן שנולד דמי:

18 שבו לכם פה - אליעזר עבד אברהם הוה:

19 ציבא עבד כנעני של מפיבושת הוה:

20 שאני הכא דיחסינהו בשמייהו - שהזכיר שמו ושמו של אביו בלאדן בן בלאדן אלמא בנים איקרו אבל הכא לא הוזכרו בשמותן:

21 משום דרב אסי - כלומר טעמא דפריה ורביה משום דרב אסי והאי כיון דנטלו על ידו מנשמות שבאותו אוצר ששמו גוף הרי קיים מצות פריה ורביה:

22 בני בנים הרי הן כבנים - קס"ד שמת הזכר או הנקבה והיה לו בן שיצטרף עם אחות אביו או עם אחי אמו אין אבי האב חייב עוד בפריה ורביה וטעמא שהיה לו למת בן הא לאו הכי לא קיים דשבת בעינן וקשיא לרב הונא:

23 כי תניא ההיא להשלים - כגון שלא היה לו לזקן אלא בן אחד ונשא הבן אשה והוליד בת פטור הזקן שהרי השלים זה את חובתו אבל אי הוה ליה מעיקרא זכר ונקבה ואפילו מתו בלא בנים קיים פריה ורביה:

24 דכולי עלמא - בין לאביי בין לרבא:

25 תרי מחד - והשני מת בלא בנים לא קיים הזקן פריה ורביה:

26 איעקר מפרקיה דרב הונא - שהיה מאריך בדרשיו וצריכים למי רגלים ומעמידים עצמן ונעקרים כדתניא בבכורות דף מד::

27 מנא הא מילתא כו' - אבני בתו קאי דבן בנו פשיטא לן:

28 מני מכיר ירדו מחוקקים - ולא מצינו למימר מבני בניו אלא מבני בתו דהא כתיב קרא אחרינא יהודה מחוקקי ולא משכחת לה דליתו מתרוייהו אלא הכי דנפקו מחוקקים מחצרון מבתו של מכיר אלמא בני בתו כבניו:

29 מתניתין - דקתני אא"כ כו' הא אם יש לו יבטל דלא כר' יהושע:

30 לערב - לעת זקנתו:

31 אי זה יכשר - איזה זרע יהא הגון וירא שמים ומתקיים:

32 מגבת עד אנטיפרס - בין העיירות הללו היו כולם:

33 שמם - שנשתכחה תורה:

34 ביתך - אשה:

35 האם אין עזרתי בי - אשתי דכתיב בראשית ב׳:י״ח עזר כנגדו מיד תושיה נדחה ממני שצריך לעסוק בצרכי ביתו ותלמודו משתכח:

36 וידעת כי שלום אהלך - בזמן שיש לך אהל ואין אהלו אלא אשתו שנאמר שובו לכם לאהליכם:

37 ואין פוקדה - בתשמיש בעת עונתה:

38 כי שלום אהלך - שלימה ביראת שמים:

39 בשעה שיוצא לדרך - משום שמתאוה לו באותה שעה יותר:

40 תשוקתך - תאותך:

41 ה"ג לא נצרכה אלא סמוך לווסתה - אע"ג דאמור רבנן שבועות דף יח: חייב אדם לפרוש מאשתו וכו' ואפ"ה כשיוצא לדרך יפקדנה:

42 עונה - אם רגילה לראות ביום אסורה כל היום ואם רגילה לראות בלילה אסורה כל הלילה:

43 וה"מ - דחייב לפוקדה כי אזל לדבר הרשות אבל לדבר מצוה לא משום דטריד במצוה אי נמי מיטריד בתשמיש ויבטל ממצוה:

44 יותר מגופו - דזילותא דאיתתא קשה מדגברא:

45 והנושא בת אחותו - גיעגועי אדם רבין על אחותו יותר מן אחיו ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו: