רש"י על יבמות קכ״א

1 קירב מיתתו - על ידי שפירכס יותר מדאי מת הלכך אין גולה אלא אם כן מת תחת ידו:

2 בביתא דשישא - שאין שם רוח. ללישנא דרוח בלבלתו הכא גולה דאין כאן רוח ומחמתו מת וללישנא דהוא קירב את מיתתו אינו גולה:

3 הכי גרסינן אי נמי בדברא ולא פירכס:

4 לקולא פליג - דקאמר תנא קמא אין מעידין אלא עד ג' ימים ואתא רבי יהודה למימר יש לך אדם או מקום או שעה שאינו מהיר לנפוח ולהשתנות ויכול להעיד אפי' לאחר ג' ימים:

5 או לחומרא פליג - דקאמר תנא קמא עד שלשה ימים מעידים ואתא איהו למימר פעמים שאפי' תוך שלשה אין מעידין:

6 בכרמי - שם העיר:

7 ואסקוהו אבי הדיא לבתר תלתא יומין:

8 ואסקוהו אגישרא דשביסתנא - לאחר חמשה יומין:

9 דצמתי - צומתין צורת הפנים ואין מניחין אותו לנפוח ולהשתנות:

10 היכא דאיכא מכה - מקום המכה מרזו מכבידין הכאב ונופח:

11 מיתפח תפח - לאחר שמעלין אותו ליבשה ומשתנית צורתו:

12 מתני' שיש להם סוף - לקמן מפרש היכי דמי:

13 אשתו אסורה - שמא לאחר פרישתו משם יצא והלך לו דסבר רבי מאיר אדם יכול לחיות ולשהות במים יום או יומים:

14 מערה - מים שיש להם סוף הם ופליג ר' יוסי ואמר אשתו מותרת דקסבר אין אדם יכול לשהות במים כל כך ואי משום שמא יצא לאלתר אין זו חששא דהא אי נפק הוו חזו ליה אבל במים שאין להם סוף מודה ר' יוסי דאסורה שמא יצא לאלתר למרחוק ולא ראוהו:

15 מן הארכובה ולמטה - הואיל ויכול לחיות לא תנשא שמא יצא ולא ראוהו דמים שאין להם סוף הן:

16 גמ' מארבע רוחותיה - כגון מערה מלאה מים והרואה שנפל שוהה שם בכדי שאין יכול להיות חי בתוך המים ובא לו:

17 אגמא דסמקי - אגם של אותו מקום אגם מרש"ט בלע"ז עומד במקומו ואינם מים חיים:

18 כמים שיש להם סוף דמו - שאינו יכול לשוט על פניהם למרחוק הלכך אם איתא דסליק הוי חזו ליה:

19 גלי אשפלו - למקום רחוק ומשם יצא:

20 לא יאונה לצדיק כל און - שלא באתה תקלה זו לידו של רב לנדות את רב שילא:

21 תשועה ברוב יועץ - תשועתי מן המכשול על ידי שנטלתי עצה משמואל:

22 למחילה של דגים - שחוטטים סמוך לשפת הנהר בין למטה מן המים בין למעלה מן המים בגובה שפתו ואין מתמלאת כולה ואדם הנכנס שם מגביה צוארו בתוך המערה למעלה מן המים:

23 ליחוש למחילה - ושמא ליום מחר יצא והלך:

24 נענעתי לו ראשי - ועבר על גבי והלך לו:

25 ינענע לו ראשו - ידחה מפני השעה ולא יתגרה בהן:

26 שמא חבר הוא - יודע ללחוש:

27 אגב איצצא - שדוחקן כשעומד עליהם. אבל גוב אריות רחב הוא ואין עומד עליהן ופעמים שאינם רעבים ואין אוכלין אותו:

28 ליורה מלאה יין ושמן - מרותחת על האור:

29 שהוא מבעיר - כשנפל אדם לתוכו וניתז השמן על האור ומבעירו יותר ויותר ולא שבתה רתיחת היורה וצמקו רגליו ולא יכול לצאת ומת:

30 מפני שהוא מכבה - כשניתז על האור כיבהו. ואע"פ שלא יכול לצאת לא מת שהיורה נתקררה לאחר זמן ששבתו רתיחותיה כשכבה האש:

31 וסופו מבעיר - דרך בקעת שמכבין אותה במים להיות חוזרת ודולקת יותר מבתחלתה:

32 מעשה נסים - אפילו אינו מת מחמת המים היה לו למות מחמת דבר אחר:

33 כיפין על גבי כיפין - כיפין כמין בנינים ואולמות ונשען עליהן וישן:

34 דשישא הוי - וחלקין ומעומד אין אדם ישן:

35 מסריך - מתחזק ונדבק עליהן מעט:

36 חופר שיחין - לעולי רגלים ומים מתכנסים בהן והיו שותין הן ובהמתן:

37 שלום - שעדיין יכולה לחיות וכן בשניה אבל שלישית שאינה יכולה לחיות אמר להן עלתה לה שידוע היה לו שלא תמות שם כדלקמן דבר שהיה מתעסק בו אותו צדיק אביה לא יכשל בו זרעו:

38 של רחלים - זה אילו של יצחק:

39 זקן אחד מנהיגו - זה אברהם:

40 נביא אתה - לידע שלא תמות:

41 מתעסק בו - בטורח עשייתו:

42 אע"פ כן מת בנו - של ר' נחוניא בצמא שכך דרכו של מקום לדקדק עם החסידים:

43 וסביביו נשערה - לשון חוט השערה. עם סביביו עם צדיקים ההולכים אחריו:

44 מתני' אפילו שמע מן הנשים - שלא היו מתכוונות להעיד ומסיחות לפי תומן:

45 דיו - ויכול לילך להעיד ולהשיא את אשתו:

46 בין שהוא מתכוין - לעדות:

47 גמ' קמצא בעלמא - חגב או נמלה המיתו התינוקות והעלו לה שם איש פלוני כדרך שהתינוקות משחקין:

48 אבל נתכוין להעיד - ולא להתיר את אשתו:

49 עדותו עדות - ותנשא אשתו:

50 היכי משכחת לה - דלא נתכוין להעיד ולא להתיר:

51 חיואי - שם האיש:

52 מאן איכא בי חיואי - מי מאנשי ביתו של בית חיואי שישמע דברי דשכיב חיואי:

53 לפרשא זריזא - גבור חיל וישראל היה:

54 מדיבוריה דרב נחמן - דאמר אכלוה כוורי ולא אמר מי יתן שיעלה וינצל אזלא דביתהו ואינסבא:

55 קטול אספסתא ושדי - קצוץ שחת לבהמותי:

56 שמעה דביתהו - דההוא דאמר עובד כוכבים עליה קטילתיה ואתת לקמיה דאביי: