רש"י על יבמות קט״ו

1 דאי בעיא אמרה שלום בעולם - ומהימנא השתא נמי מהימנא או דלמא הכא ליכא למימר מה לה לשקר דאיהי גופא לא מכוונה לשקורי אלא כיון דאתחזק מלחמה אמרה בדדמי וסבורה היא שמת. ואי קשיא תיפשוט ליה ממתניתין דקתני שלום בעולם נאמנת דהא ודאי מת בעלי במלחמה קאמרה דאי על מטתו מאי אריא שלום בעולם אפי' מלחמה בעולם אמרן לעיל כי אמרה מת על מטתו מהימנא אלא ודאי מת במלחמה איצטריך לאשמועי' היינו החזיקה היא מלחמה בעולם תריץ מתניתין דאמרה מת סתמא ואשמועינן מתניתין דהואיל ושלום בעולם אע"ג דלא אמרה על מטתו בהדיא מסתמא מת על מטתו קאמרה ובזמן שיש מלחמה בעולם מסתמא מת במלחמה קאמרה עד דאמרה מת על מטתו וכי קמיבעיא ליה לרבא כגון דיש שלום בעולם ואמרה איהי מת במלחמה:

2 עישינו עלינו בית - הציתוהו באש ונתמלא עשן ואני ברחתי והוא נשאר שם ומת:

3 אינה נאמנת - והא הכא דהחזיקה היא מלחמה זו וקתני אינה נאמנת ולא אמרי' מה לה לשקר דאי בעיא אמרה מת סתמא:

4 שאני התם - דהכי קאמרה דכשנתמלא עשן ברחה ולא המתינה עד שתראהו מת ואי משום עשן כי היכי דלדידך איתרחיש ניסא כו' אבל לגבי מלחמה איכא למימר לא אמרה אי לא חזיתיה דהא אי בעיא לשקורי לא הוי מחזקה מלחמה בעולם:

5 נפלו עלינו עובדי כוכבים כו' - והא הכא היא החזיקה וקתני נאמנת אלמא אמרינן מה לה לשקר:

6 התם כדרב אידי בר אבין - כלומר הכא כיון דמלחמה קטנה היא דאיהי הוה בהדיה לא אמרה בדדמי אלא נטרה וחזיא ליה דמית דאשה לא מסתפיא מלסטים:

7 כדר' אידי - במסכת ע"ז בפ' אין מעמידין עבודה זרה דף כה::

8 חזו גבראי - שהאש אוכלתו:

9 היינו עישינו - דאמרן כי היכי דלדידך איתרחיש כו':

10 פסתא דידא - מאיש אחר הבא להצילו:

11 ואתיליד מומא - בבעלה:

12 עד אחד במלחמה - מלחמה בעולם ובא עד אחד ואמר מת בעליך מי מהימן או לא:

13 והכא לא דייקא - ותרוייהו אמרי בדדמי:

14 כן הדברים - כאשר אתה אומר:

15 מים כמלחמה - דאיכא למימר בדדמי:

16 מים שאין להם סוף - מפרש בפ' בתרא לקמן יבמות קכא. כל שעומד ואין רואה מארבע רוחותיו:

17 אשתו אסורה - ואע"פ שיש עדים כשרים שטבע שמא צף מתחת המים ויצא:

18 וקאמרי סימנים - דאי לאו סימנים חיישינן דלמא אחרים נינהו לפי שהמים משנים צורת הפנים ואין ניכר כל כך:

19 שקלתינהו - כבר החזרתים לך:

20 אמר ליה - מפקיד:

21 והא כן וכן הויין - כך וכך סאין היו:

22 ובחביתא רמיין - ועדיין הן אצלך בחבית צא ובדוק בה תמצא כחשבוני:

23 אמר ליה דידך שקלתינהו והני אחריני נינהו - ושלי הם:

24 היינו שני ת"ח - דתניא לעיל והשיא רבי את נשותיהן על פי נשים ותרצינן דאמרי סימני ולא אמרינן אחריני נינהו וסימנים הכי איתרמו:

25 חושבנא - איכא למימר דמתרמי:

26 ומי חיישינן שמא פינן - היכא דסימנא קמא איתא קמן:

27 קרבן - הקדש:

28 דימוע - חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהן:

29 הסכנה - שגזרו שלא לקיים מצות אלמא לא אמרינן שמא פינו אותה תבואה שנתן בה בכתיבת אות זה ואלו אחרים:

30 הרי אלו חולין - דאזלינן בתר רובא:

31 מיכפר הוה כפר ליה - מקנח וגורר היה את האות:

32 לפנחיא שבקה - להצלת פירות שבתוכה הניח בה אות זה ולא גיררה כדי שיבדלו בני אדם מהן:

33 פנחיא - לשון שימור כאדם שתולה ממונו באדם חשוב כדי שלא יגזלוהו הימנו ודומה לו בהגוזל עצים ב"ק דף קג. הלוקח שדה בשם ריש גלותא כו' ופנחיא בעלמא קבעינן:

34 מי חיישינן לתרי יצחק - היכא דלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת:

35 רבא אמר לא חיישינן - הואיל ולא הוחזקו אבל היכא דהוחזקו מודה כדאמר לקמן יבמות דף קטז.:

36 ההוא גיטא דאישתכח בנהרדעא כו' - האשה עומדת ותובעתו לפנינו:

37 בצד קלוניא - שם עיר:

38 תיבדק כל נהרדעא - אם יש שם אנדרולינאי אחר חוץ מבעל אשה זו:

39 ואם איתא דחיישינן יבדק כל העולם מיבעי ליה - שמא אנדרולינאי אחר היה בנהרדעא והלך לו:

40 משום כבודו - שלא להחזיקו כטועה ושואל דבר שאין צריך:

41 שכיחי טובא - ואפ"ה מגבינן כשמוציא שט"ח על אחרים ולא חיישינן שמא אחר היה וכיון דלענין ממונא אף על גב דהוחזקו לא חיישינן לענין איסורא כי לא הוחזקו מיהא לא חיישינן: