רש"י על יבמות ק״ז

1 מתני' אין ממאנין - יתומה שהשיאוה אמה ואחיה אלא מן האירוסין:

2 בבעל - אבל אם מת ולא מיאנה בו ונפלה לפני יבם אינה יוצאת במיאון אלא תמתין עד שתגדיל ותחלוץ:

3 אין בנות ישראל הפקר - ואפי' מן האירוסין לא תמאן ותיארס לאחר ותחזור ותמאן אלא ממאנת בזה ותמתין מלארוס לאחר עד שתגדיל ויהיו קדושין גמורים ולא תצא עוד משני במיאון:

4 ותמאן - בראשון ותנשא. ובגמרא פריך הא מיאנה בו כבר חדא זימנא:

5 גמ' מ"ט דב"ש - דאמרי נשואה לא ממאנה הא קטנה היא:

6 לפי שאין תנאי - מועיל בנישואין של גדולה ואפי' הוה ליה תנאה בשעת קדושין אחולי אחליה בשעת ביאה וחופה וחיילא להו קדושין קמאי ואי אמרת נשואה קטנה תמאן לא ידעי אינשי דמשום קטנות הוא אלא אמרי תנאה ה"ל בנישואין ואתו למימר יש תנאי בנישואי גדולה:

7 נכנסה לחופה כו' מאי איכא למימר - לב"ש אמאי לא ממאנת דקאמרי אין ממאנין אלא ארוסות ומשמע לאפוקי נכנסה לחופה או שנמסרה לשלוחי הבעל דנפקא לה מכלל ארוסה:

8 לפי שאין תנאי - מועיל בחופה ואי אמרת קטנה שנכנסה לחופה ולא נבעלה תמאן אמרי תנאה הוה להו ואתי למימר יש תנאי בחופה:

9 מסר האב - מסרה האב לשלוחי הבעל מאי איכא למימר א"נ אתי למימר תנאי מועיל במסירה שפיר קאמרי שהרי אין כאן חיבה דנימא אחליה לתנאיה דקדושין. האי מסר האב לאו דוקא דאילו משקיבל אביה קידושיה לא נפקא במיאון דהאב זכאי בקידושי בתו ואין מיאון אלא ביתומה שקדשוה אמה ואחיה וה"ק מסר האב לשלוחי הבעל דקי"ל בכתובות דף מח: דנישואין נינהו ודכוותה הכא מסרוה אחין לשלוחין הוו נישואין ולב"ש לא ממאנת מאי איכא למימר:

10 לא פלוג רבנן - בין נישואין לנישואין:

11 לפי שאין אדם כו' - ורבנן תקינו נישואין לקטנה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר כדאמר לקמן יבמות דף קיב: בחרש שנשא ואי אמרת ממאנה מימנעי ולא נסבי לה דאין אדם רוצה לעשות בעילתו בעילת זנות ומיעקרא תקנתא דרבנן:

12 דאיסורא - דבעילת זנות:

13 מסר האב כו' - דקי"ל דנישואין נינהו ודכוותה בנישואין דרבנן הויא מסירת אחין נישואין ולב"ש לא ממאנה דהא מילתא פסיקא קאמרי דאין ממאנין אלא ארוסות מאי איכא למימר לאו בעילת זנות היא ולא מימנעי:

14 משום פירי - שלא יפסיד פירות נכסי מלוג אבל ארוס לית ליה פירי:

15 סבר דאי לא - דאם איני משביחן עייצי לה קרוביה כו':

16 בסעודה - סעודת נישואין. הילכך אי אמרת תמאן מימנעי ולא נסבי:

17 ניחא להו כו' - הילכך לא מימנעי:

18 אמר ר' אושעיא ממאנת למאמרו - לב"ה דאמרי ממאנת ביבם למאמרו ממאנת שאם עשה בה מאמר ממאנת ועוקרתו שלא תהא צריכה גט למאמרו אבל חליצה שהיא בשביל זיקה לא עקרא:

19 דבעל כרחה - מקידושי ראשון ומכח נישואין רמיא עליה ובראשון לא מיאנה:

20 והרי ביאת - יבם בעל כרחה היא כדאמר בהבא על יבמתו לעיל יבמות נד. יבמה יבא עליה בע"כ:

21 ומציא עקרא - שלא תהא צריכה גט לביאתו דהא אמרי ב"ה ממאנת ביבם דומיא דבעל:

22 נישואין קמאי עקרא - ושוב אין כאן זיקה:

23 כל שיכולה למאן - בפרק קמא לעיל יבמות ב: בתו קטנה הנשואה לאחיו ולא קיבל אביה קידושין כגון שהשיאה אביה תחלה לאחר ונתגרשה והיא יתומה בחיי האב ויכולה למאן ולא מיאנה בו ומת צרתה חולצת שאינה צרת הבת להפטר משום צרת ערוה הואיל והבת יכולה למאן אינן נישואין גמורין ולא מתייבמת הואיל ולא מיאנה הבת הויא לה הך צרת ערוה במקצת:

24 צרת ערוה שאני - דאע"ג דמהני מיאון לקטנה יבמה בעלמא למיפק בלא חליצה לא מהני לגבי ערוה אם מיאנה באביה שהוא יבמה למיהוי צרתה מותרת ליבם:

25 דתני רמי בר יחזקאל - קטנה שמיאנה בבעל מותרת לינשא לאביו דעקרתינהי לנשואין והויא כאנוסה ומפותה אבל מת בעלה ולא מיאנה בו ומיאנה ביבם אע"ג דנפקא בלא חליצה אלמא נישואי קמאי עקרא אפ"ה אסורה לאביו מפני מראית העין דמשעת נפילה דאהני נישואי קמאי למיפל קמי יבם ולהצריכה מיאון לגבי יבם נראית כלתו של חמיה:

26 ה"נ - אע"ג דעקרא לנישואי קמאי נראית צרתה כצרת בתו הואיל ואהנו נישואי אחיו בבתו למרמי קמיה:

27 מיאנה - יבמה באחד מן האחין יבמין אסורה לכולן:

28 אבעלת הגט - אם נתן לה האחד גט פסלה על כולן:

29 אמר אביי רב - לא הודה לו דאיהו אמר לעיל מיאנה בזה אסורה לזה:

30 רבי אושעיא לא הודה לו - מדקאמר ר' יוחנן מותרת לאחין אע"ג דאיהו גופיה נמי במשמע ומיהו אי איכא אחין אין דהוה ליה מיאון לחצי זיקה כרב אסי אבל בחד יבם דמיאנה בזיקה שלימה אסורה ולרבי אושעיא אפי' בחד יבם נמי שריא דאין מיאון לזיקה:

31 ואמרי לה רב אסי - נמי לא הודה לו וכל שכן רבי אושעיא דרבי יוחנן דוקא לאחין אמר ולא לו:

32 במדה כפושה מדד - במדה כפויה מדד לשון אונאה כמודד בשולי המדה וחברו מצאתי בתוספתא דאהלות קדירה שהיא נתונה כו' היתה כפושה לשון הכפישני באפר איכה ג׳:ט״ז שהיה מפסיד נכסי מלוג שלה:

33 תרי קיטרי עבדו ביה - שני קשרים עשו עליו לרעתו:

34 והרי מיאנה חדא זימנא - בבעלה ואמאי קתני ותמאן ותנשא:

35 רוצה אני - שמא חזרה:

36 תרתי קתני - לאו למיהדר למאן זימנא אחריתי אלא תרתי מילי נינהו ממאנת וממתנת מליארס לאחר עד שתגדיל כדי שלא תחזור ותמאן בשני או אם רצתה להנשא ממאנת בבעל ותנשא לאלתר דתו לא ממאנת לבית שמאי דנשואה היא:

37 מתני' אין מעשה קטנה אלא כמפותה - כדקתני בת ישראל לכהן לא תאכל כו' דכמי שלא נשאת דמי:

38 כל עכבה כו' - כל מה שהיא מעוכבת אצלו בשבילו כאילו היא אשתו ובגמרא מפרש מה היא: