רש"י על יבמות ק״ט

1 ורבי אלעזר אוסר - מפרש טעמא בגמ':

2 וכן המגרש היתומה - קטנה שהשיאוה אמה ואחיה והחזירה בין בקטנותה בין בגדלותה מותרת ליבם כדאמר דמיתה מפלת ובשעת מיתה היתה אשתו:

3 קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה - בקטנותה וקבל אביה גיטה כדאמר בפרק נערה שנתפתתה כתובות מו: ומקבל את גיטה הרי היא כיתומה בחיי האב אע"פ שאביה חי הוא היא כיתומה לענין קידושין דשוב אין לו כח לקבל קידושיה כדאמר התם אם משהשיאה אין לאביה רשות בה:

4 והחזירה בקטנותה אסורה ליבם - אם מת בקטנותה ואפי' לרבנן דגירושיה גירושין גמורין ואין חזרתה חזרה גמורה דקידושי קטנה אינן כלום הואיל ופקע זכות אב והיא אין לה יד והויא לה כגרושה ועומדת:

5 גמ' עיפה - שם חכם:

6 שעה אחת - באיסור גרושת אחיו שהיא בכרת:

7 אי מיתת בעל מפלת - לייבום או כח נישואין הראשונים:

8 בקיאים בגירושין - הכל רואין שגרשה דגירושין קלא אית להו אבל חזרה לית ליה קלא דזימנין דקא מהדר לה באורתא ושכיב בצפרא דלא חזו אינשי בחזרתה ואמרי זה מייבם גרושת אחיו:

9 מי לא עסקינן - מי ליכא לאוקומי נמי מתני' בהכי דזימנין דהוי הכי:

10 פשיטא - דהואיל ואין לאביה רשות בה והיא קטנה אין חזרתה חזרה והרי היא כגרושה אלא להכי תנייה במתני' לאשמועינן דטעמא דקמייתא משום הא:

11 דגזר הנך - כל מוחזרת גזר משום יתומה בחיי האב דאמרי' במתני' דלאחר חזרתה הרי היא כגרושה:

12 בד"א - דחכמים מודים כשגירשה כשהיא קטנה וקבל אביה גיטה והחזירה כשהיא קטנה דאין כח לא לאביה ולא לה לקדשה ומת כשהיא קטנה דלא בעלה משגדלה דתהוי ביאה משגדלה קידושין:

13 וגדלה אצלו - אמרי' סתם ביאה ראשונה משגדלה קידושין הן:

14 משום ר' אלעזר אמרו כו' - ומדקתני לעיל ומודים חכמים לרבי אלעזר ביתומה בחיי האב אלמא איירי בה רבי אלעזר דטעמא דבאחרנייתא משום הא:

15 צרתה - דמוחזרת גדולה לר"א מהו:

16 היא גופא גזירה - משום יתומה בחיי האב:

17 גזירה לגזירה - צרתה אטו היא:

18 היא חולצת - אם בא יבם להזקק לה חולצת ופוטרת צרתה ולא מתייבמת אבל אם נזקק לצרתה או חולצת או מתייבמת והיא נפטרת:

19 מתני' תצא משום אחות אשה - ופטורה מחליצה ומייבום:

20 מת בעלה של גדולה - ונפלה לפני בעל הקטנה זיקתה של גדולה שהיא מן התורה אוסרת הקטנה עליו דנישואיה מדרבנן ולא אלימא לאפקועי זיקה דאורייתא והויא לה אחות זקוקתו ומה יעשו:

21 רבי אליעזר אומר מלמדין הקטנה שתמאן בו - ותעקור נישואיה ויהא מייבם את הגדולה:

22 ר"ג אומר - אין זיקתה אוסרת את זו דר"ג סובר אין זיקה כלומר לא אלימא זיקה כדפי' בפ' ר"ג לעיל יבמות נא. הלכך אם מיאנה מיאנה ותתייבם גדולה ואם לאו תמתין קטנה אצלו עד שתגדיל ויהיו נישואיה גמורין ותצא הלזו משום אחות אשה אבל מיחלץ לגדולה לא דפסל את הקטנה עליו משום אחות חלוצה:

23 אי לו - אוי לו:

24 מוציא את אשתו בגט - ואין מלמדין אותה למאן כדאמר בגמ' יתרחק אדם מן המיאונין ומיתב נמי לא יתבה תותיה דקסבר יש זיקה אלא תצא בגט וזו לא תתייבם משום אחות גרושה אלא תצא בחליצה:

25 גמ' ומי שרי - ללמד קטנה שתמאן:

26 ידבק אדם כו' - מפרש טעמא דכולהו לקמן:

27 מן ערבון - שלא יהא ערב:

28 כאבא שאול - פרק החולץ הכונס יבמתו לשם נוי וכו':

29 וא"ר אבהו - במסכת קידושין:

30 אתיא רדיפה רדיפה - תשלום שכר גדול להבאת שלום שאוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כגמילות חסדים דכתיב בהו ימצא חיים צדקה בעולם הבא וכבוד בעולם הזה:

31 כאילו בנה במה - בשעת איסור הבמות דחוטא הוא דכתיב דברים כ״ג:כ״ג וכי תחדל לנדור וגו' הא לא תחדל יהיה בך חטא:

32 כאילו הקריב קרבן - שעבר עליו שתי עבירות אלא ילך אצל חכם ויתירנו כדי שלא יהא רגיל בכך:

33 בבר מתא - לא יקבל פקדון מבן עירו:

34 דבייתיה כי בייתיה דמי - שרגיל אצלו ויטול את שלו ויחזור ויתבענו:

35 שלציון - שם מקום שמניחין הלוה ותופסין הערב לישנא אחרינא שלציון קוראין שם הערבון על שם נוטריקון שלוף דוץ שולף עצמו מן הלוה ותוקע עצמו על הערב:

36 רע ירוע - רעה אחר רעה:

37 כי ערב זר - המערב זרים גרים בישראל והנכנס בערבון נמי משמע:

38 ולתוקע עצמו - סיפא דקרא ושונא תוקעים בוטח וכולה מפרש לה:

39 תוקע עצמו לדבר הלכה - שאומר הריני שונה ואיני מקיים ואקבל שכר למוד:

40 קשים גרים - שאין בקיאין בדקדוקי מצות ולמדין ישראל ממעשיהן:

41 כספחת - לישנא דקרא נקט ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב ישעיהו י״ד:א׳:

42 דוץ - לשון תיקוע כדאמר דצה שלפה שבת דף נ::

43 אין לו תורה - אינו עוסק בתורה:

44 אין לו תורה - אין מקבל שכר למוד:

45 אלא תורה - ואין מקיים:

46 אפילו תורה - אפי' שכר לימוד אין לו:

47 ואיבעית אימא - כדמעיקרא אין לו אלא תורה ודקאמרת האי נמי פשיטא לא צריכא כו':

48 אית ליה אגרא - דעשיה:

49 וגמר הלכה - יודע הלכה שאין דומה לדין הבא לפניו כל כך ומדמי מילתא למילתא ולא משאיל לרביה. והיינו תוקע שסומך ונשען על ההלכה שהוא יודע:

50 גיבורים - דיינים:

51 שלשלמה - שהשלום שלו:

52 מטתו - בית המקדש ששם לשכת הגזית:

53 מאי טעמא דר' גמליאל - דאמר כשתגדיל זו תצא זו בולא כלום:

54 גדלי בהדה ואע"ג דלא בעל - דניקדשה השתא מ"מ משגדלה תפסי קידושי מעיקרא ואיגלי מילתא למפרע דזיקה דהך לא כלום הוא:

55 או דלמא - קידושין קמאי לא כלום נינהו ומשום קידושין דבעילה דמשגדלה נפקא הך יבמה. ואע"ג דזיקה קודמת לקידושין קסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה דאתי קידושי ומבטלי לזיקה:

56 מיתלא תלי - כל ימי קטנות ספק יבעול משתגדיל ותהיה אשתו ספק לא יבעול ולא סמכה דעתה:

57 דאמרה איהו עדיף מינאי - ויוציאני בגט בעל כרחי:

58 ואנא עדיפנא מיניה - וכל זמן שארצה אצא במיאון על כרחו: