רש"י על יבמות ע״ז

1 אם קודם מעשה - שבאת הוראה לידו אמרה ושנאה לתלמידיו בבית המדרש בשם רבו שומעין לו בשעת הוראה ואם לאו אין שומעין לו שמא מחמת מעשה הבא לידו אמרה:

2 דהא שמואל ובית דינו קיים - ומילתא דעבידא לגלויי הוא ולא משקר בה:

3 הנה באהל - דאין דרך אשה לצאת מביתה:

4 כתנאי - דאיכא דנפקא ליה מעמוני ואיכא דנפקא ליה מעל דבר:

5 מוסרות - הן רצועות שקושרין בהן העול:

6 פתחת - שהתרת את הנקבות:

7 נעמה - אמו של רחבעם וממנה יצאו מלכי בית דוד:

8 נפלאותיך ומחשבותיך אלינו - עלי ועל רחבעם בן בני חשבת לטובה כשהתרת את הנקבות:

9 אני אמרתי - בשעה שנמשחתי עתה באתי לגדולה ומקרוב פסקו לי גדולה זו ולא ידעתי שמימי אברהם נכתבה עלי במגילת ספר:

10 בת גר עמוני - קא סלקא דעתך עמוני שנתגיירה אשתו עמו והורתה ולידתה בקדושה:

11 בת חלל - פסולה לכהונה בפ' עשרה יוחסין ופלוגתא דרבי יהודה ור' יוסי בפרק עשרה יוחסין:

12 מנא ליה - מנא תיתי לן האי דמשום דאין ראוי לבא בקהל בתו פסולה יותר משאר גרים הואיל ונקבותיהן מותרות:

13 מכהן גדול באלמנה - דהואיל ואינו ראוי בה בתו חללה ופסולה לכהונה:

14 מה לכ"ג שכן ביאתו בעבירה - תאמר בעמוני שנשא עמונית שאין ביאתו בעבירה:

15 חלל זכר יוכיח - שמותר בבת ישראל ואין ביאתו בה בעבירה ובתו פסולה לכהונה:

16 מה לחלל שכן יצירתו בעבירה שביאת אביו ואמו בעבירה תאמר בעמוני שאין יצירתו בעבירה:

17 כ"ג יוכיח - שאין יצירתו בעבירה ובתו מאלמנה פסולה:

18 הצד השוה שבהן שאינן ברוב קהל - אינן כשאר רוב ישראל שהרי יש בכולן צד פגום כהן גדול ביאתו בעבירה חלל יצירתו בעבירה עמוני אינו ראוי לבא בקהל:

19 צד עבירה - בת כהן גדול יצירתה בעבירה בת חלל יצירת אביה בעבירה תאמר בעמונית שאין עבירה לא ביצירתה ולא ביצירת אביה ופשיטא שכשרה:

20 אמר ליה - אין. ולקמן יליף מעמיו:

21 בת גר עמוני ומצרי שני - שנשאו בת ישראל וביאתן בעבירה:

22 דתני רבי זכאי כו' - כלומר מהאי כללא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר:

23 גיורת מכנה - ממכונה כלומר שאביה ואמה מעם אחד ונולדה בקדושה לאפוקי גר עמוני שנשא בת ישראל דלאו מכנה היא הואיל וביאתה בעבירה בתו פסולה:

24 עמיו מעמיו - מדמצי למכתב בתולת עמיו יקח וכתיב מעמיו אפי' ממקצת עמיו ועם אחר להביא בתולה הבאה משני עממין ומהכא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר:

25 מאי שני עממין דקאמר אילימא כו':

26 איכא דאמרי - הכי קאמר ליה בהדיא להביא בתולה הבאה משני עממין מישראלית וגר ואותו גר הוי מעם שיש בו שני עממין דהיינו עמוני:

27 ולהאי לישנא - דקתני בהדיא דלא מרבי אלא בת עמוני דקתני מעם שיש בו שני עממין:

28 בת מצרי שני - שנשא ישראלית וביאתו בעבירה מנא ליה לר' יוחנן דכשרה:

29 מה לעמוני שכן נקבות - עמוניות מותרות מיד תאמר במצרי שני שהחמיר בהם הכתוב לעשות נקבות כזכרים עד שלשה דורות:

30 מצרי שני שנשא מצרית שניה יוכיח - שבתו כשרה שהרי שלישית היא ואע"פ שיש בהן צד חמור כדקאמר ואפילו הכי שריא אף אני אביא את זו הואיל והרי היא שלישית כשרה לכהונה:

31 וחזר הדין - הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו כשרה:

32 ולא ידענא מאי קאמר - מה הוה דריש בה אבל השתא ידענא דלאכשורי בת עמוני שנשא בת ישראל קאתי:

33 הכי תנא קמיה - רבי זכאי קמיה דר' יוחנן:

34 אשה עמונית כו' - מפרש לה לקמיה:

35 אמר ליה פוק תני לברא - דמאי דקאמר אשה עמונית כשרה לקהל שפיר קאמר דעמוני ולא עמונית ובנה מעמוני פסול לקהל דהא עמוני הוא:

36 בתה מעמוני כשרה למאן אילימא לקהל השתא אמה - שלא נולדה בקדושה אמרת כשרה בתה שנולדה בקדושה מיבעיא אלא לכהונה. והדר תני במה דברים אמורים בעמוני ועמונית שנתגיירו וילדה לו בת דאין יצירתה בעבירה והיא גיורת מכנה אבל בתה מעמוני פסולה ומאי היא אילימא בתה של עמונית מעמוני היינו גיורת מכנה והא אכשרת לה דהא תני רישא בתה מעמוני כשרה אלא ודאי סיפא דקא פסלת בעמוני שנשא בת ישראל משום דביאתו בעבירה:

37 פוק תני לברא - דהא נמי כשרה שהרי אני שונה עמיו מעמיו:

38 עריות יוכיחו - שלא אסר בהן אלא שלשה דורות בת בתו אסורה לו והוא בכלל דהויא דור שלישי ועשה בהן נקבות כזכרים בת בתו כבת בנו:

39 שכן כרת - תאמר במצרי ואדומי שאינו אלא עשה דור שלישי יבא להם ולא ראשון ושני ולאו הבא מכלל עשה עשה הלכך לא נעשה בו נקבות כזכרים:

40 ממזר יוכיח - שאין כרת בביאתו ועשה בו בתו כבנו דאחד ממזרת ואחד ממזר אסור:

41 עריות יוכיחו - שכשרים לכל ישראל חוץ מקרובים:

42 צד כרת - שהרי ממזר אע"פ שאין כרת בביאתו מ"מ יש כרת ביצירתו שנולד מאשה שהיא לאביו בכרת:

43 ורבנן - דאמרי יש תשובה פרכין ליה לרבי שמעון מחלל דחייבי עשה כגון כ"ג שנשא אנוסה או מפותה שהיא עליו בעשה בתולה יקח ולא בעולה ואין כאן לאו דזונה דליכא למ"ד ביאת פנויה זנות היא אלא רבי אלעזר ולית הלכתא כוותיה כדאמר בפרק הבא על יבמתו יבמות דף סא: וקאמר ר' אליעזר בן יעקב התם הולד חלל. והכי פרכי ליה רבנן לרבי שמעון עריות יוכיחו מה לעריות שכן כרת חלל דחייבי עשה יוכיח שאין בו כרת ואסורה הבת כבן מה לחלל שכן יצירתו בעבירה לפיכך עשה נקבות כזכרים עריות יוכיחו שאין יצירתם בעבירה ואסר בת בתו כבת בנו:

44 מאי לא כי - דמשמע דאין תשובתכם תשובה:

45 לא סבירא לי דר' אליעזר בן יעקב - דאין חלל מחייבי עשה. ומחלל דחייבי לאוין לא מציתו למיפרך דאיכא למפרך מה להנך שכן לאו תאמר במצרי ואדומי שהן עשה ואין חמור:

46 לדידכו נמי דסבירא לכו - יש חלל הלכה אני אומר שהנקבות מותרות:

47 אשר יולדו - כל הנולדים להם אפילו נקבה במשמע:

48 לישנא אחרינא תלאן בלידה - תלה הבנים באם שיולדת אותם דאם היא ראשונה הבן שני ואי לאו דנקבות אסורות למאי הלכתא תלאן בלידה:

49 אי לאו דאמר ר' יהודה הכתוב תלאן בלידה - ונקבות נמי אסורות:

50 לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש - כלומר לא היה יכול לעמוד בדבריו:

51 כיון דאמר מר קהל גרים איקרי קהל - במס' קידושין דף עג. אי איתא דנקבות שריין לאלתר הוו להו קהל ואסורות מצרית ראשונה ושניה למצרי ראשון ושני במה יטהרו ויבואו לידי דור שלישי: