רש"י על יבמות כ״ז

1 חלץ לאחיות - שתי אחיות שנפלו לפניו משני אחים וכל אחת צרתה עמה וחלץ לאחיות לא נפטרו צרותיהן הואיל ואי בעי לייבומי לא מצי אלא יחלוץ לצרות ויפטרו אחיות. ואע"ג דצרות נמי אי הוה בעי לא הוה מייבם מיהו קל איסורם משל אחיות הלכך אף חליצתם משובחות משל אחיות והכי מפרש לקמן:

2 היכא דקיימא חליצה דשמעון חליצה כשרה - לחלוץ לשניה שהוא לא חלץ לראשונה:

3 חלץ לה ראובן חליצה פסולה - בתמיה. ראובן שחלץ לראשונה והויא הך אחות חלוצתו ולא חליצה מעליא היא כדשמעון דזיקה גרידתא היא:

4 אאמצעית - כלומר השלישית לאחר שחלץ שמעון לשניה שהיא על שניהן אחות חלוצה ושניהן שוין בה וקסבר חליצה פסולה אין צריכה לחזור על כל האחין:

5 כיון דרובה גביה - שהחולץ לשלישית חלץ לב':

6 למיפטר צרה - כדקאמרי' לא נפטרו צרות:

7 אבל מיפטרא נפשה פטרה - בחליצה דכל דהו הלכך אחד חולץ לג' היכא דליכא צרות בהדייהו:

8 לבעלת הגט - ב' יבמות מאח אחד ונתן יבם גט לאחת מהן שוב אין חליצתה הוגנת כל כך דקלישא זיקתה ואם חלץ לה לא נפטרה צרה:

9 חלץ לבעלת מאמר - עשה מאמר באחת מנשי אחיו המת ואח"כ חלץ לה לא נפטרה צרה שחליצה זו אינה פוטרת לגמרי שעדיין צריכה גט למאמרו כדתנן בפרק ר"ג לקמן יבמות דף נ. עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט. ואע"ג דיהיב לה גט אחר דחלץ לה הוא דמהניא אבל צרתה צריכה חליצה אבל חלץ לצרה נפטרה בעלת מאמר מחליצה ואינה צריכה אלא גט למאמרו:

10 דהויא אחות אשה בזיקה - ואי הוה בעי לייבומי לא מצי ולהכי גריעה חליצתה:

11 לצרות נמי - הא צרת אחות זקוקה היא ואסירא לייבומי דצרה במקום ערוה קיימא:

12 והאמר שמואל כו' - בפ"ב:

13 אי הכי - דאין זיקה חלץ לאחיות שחליצה הוגנת היא:

14 בשלמא צרה דרחל - דחלצה באחרונה לא תפטר דחליצה דרחל גרועה הואי דאי בעי לייבומי לא מצי דאחות חלוצתו היא:

15 אלא צרה דלאה תיפטר - דחליצת לאה כשרה היא דאי הוה בעי מצי לייבומי:

16 צרות דעלמא - כלומר כל היכא דמיתרמי כה"ג לא נפטרו צרות של אחרונה:

17 אי הכי - דצרות דקאמר שמואל בצרה דרחל שחלצה באחרונה קאמר:

18 חלץ לצרות נפטרו אחיות - בתמיה. דכי חלץ לצרת אחות החלוצה נפטרה אחות החלוצה:

19 אצרה דרחל מי מיפטרא - אחליצה דצרה מי מיפטרה רחל:

20 והא תנן - בהחולץ:

21 אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו - ואפילו לא היתה צרתה מאחיו אלא מנכרי וטעמא התם מפרש. והכא נמי אי הוה בעי לייבומי לא מצי:

22 התחיל באחיות - שחלץ ללאה לא יגמור בצרות לא פטרה חליצת צרה דרחל את רחל:

23 דתנן אסור אדם כו' - וכ"ש דלא יגמור באחיות דחליצת רחל לא מיפטרה צרה דלאו חליצה מעלייתא היא דאחות חלוצתו היא אלא שתיהן צריכות חליצה:

24 התחיל בצרות - שחלץ לצרת לאה:

25 יגמור אף באחיות - אם רצה לחלוץ לרחל נפטרה צרתה ואע"ג דרחל קרובת לאה שהיא צרת חלוצתו לא גריע בהכי דתנן מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו וה"נ כיון דאין זיקה אי הוה בעי לייבומי לרחל מייבם וכל שכן גמר בצרת רחל ולא ברחל דשכיחא מילתא טפי:

26 לעולם - כדאמר שמואל ברישא חלץ לאחיות לא נפטרו צרות משום דיש זיקה וחליצת האחיות גרועה ואפילו צרת לאה לא מיפטרה חלץ לצרות נפטרו אחיות דחליצתן משובחות משל אחיות. ודקשיא לך הויא צרת אחות אשה בזיקה והויא כי אחות זקוקה גופה לא היא משום דלא אלימא זיקה לשוויי לצרה כי ערוה ולא גזרו חכמים אלא באחות זקוקה:

27 הצרות לאחין - ואפילו צרת אחות אשה שרי לייבומי וכ"ש צרת אחות זקוקה:

28 אי הכי - אמאי תני חלץ יבומי נמי תתייבם הצרה:

29 בעלת הגט ובעלת מאמר - אחיו שמת ולו ב' נשים ועשה זה מאמר לזו וגט לזו ושוב אסור לייבם דקם ליה בלא יבנה כיון שהתחיל לגרש אי זו מהן הגונה לחלוץ ולפטור צרתה:

30 ומודה ר"ג - דאמר לקמן בפ"ה אין גט אחר גט מודה הוא שיש גט אחר מאמר כגון ב' יבמות מאח א' ועשה מאמר בזו ואח"כ נתן גט לזו מהני גט לפסול הראשונה עליו משום לא יבנה ולהאסר בקרובות שנייה כבראשונה ולא אמרי' מאמר ככנוסה ואדחאי שנייה מיניה ולא מהני בה גט:

31 ומאמר אחר גט - אם נתן גט לראשונה ואח"כ עשה מאמר בצרתה לא אמרי' גט קמא במקום חליצה קאי ותו לא קני מאמר יבמין בצרה אלא ודאי מהני וצריכה גט למאמרו ואסור גם בקרובותיה:

32 כי הדדי נינהו - ותפשוט בעיין שהאחת פוטרת חברתה ויחלוץ לאיזו שירצה שחליצת שתיהן גרועה:

33 לראשונה - שנפלה ראשון:

34 הותרה - לשוק:

35 חלץ לשנייה הותרה - לשוק. וה"ה אם חלץ לשנייה ואח"כ לראשונה:

36 מתה ראשונה - בלא חליצה מותר לייבם את השניה. ואע"פ שבשעת נפילתן אחות זקוקת ראשונה היתה ואין אני קורא בה יבמה יבא עליה כי מתה קמייתא פקעה זיקה ושריא הך ולית ליה הא דשנינן בפ' כיצד לעיל יבמות דף כג: הך מתני' דהכא אי למ"ד יש זיקה יש זיקה כו' דאוקימנא לעיל דהואיל ונאסרה עליו בשעת נפילה תו לא משתריא ואיכא לאותובי ממתני' דקתני חולצות ולא מתייבמות אמאי ליחלוץ חדא ולישתרי אידך ולקמן מותבינן ליה מינה אסיפא דמילתיה ולא מתרץ:

37 ואין צ"ל מתה שנייה - ולא חלצה שמותר בראשונה שהיתה ראויה לייבם בשעת נפילתה אלא שנפלה זו אחרי כן ואסרתה וכיון שמתה זו חזרה להיתירה הראשון:

38 ורבי יוחנן אמר מתה שנייה מותר בראשונה - הואיל ובשעת נפילתה היתה ראויה לו:

39 אחות אשה דאורייתא - כגון ג' אחים ב' מהם נשואין ב' אחיות ומת אחד מהם ואח"כ מתה אשתו של ב' דעלה איתמר הך דרב בפרקין לקמן יבמות דף ל. אסורה יבמתו עליו הואיל ובשעת נפילה אחות אשתו הואי:

40 דרבנן היא - וכיון דמתה שריא:

41 איני יודע מי שנאן - כלומר זו אינה משנה:

42 ולימא ליה מאי חולצות חדא - שנייה:

43 חולצות דעלמא - כל היכא דמיתרמי כה"ג חולצות השניות:

44 הרי אלו - משמע הנך תרתי דאיירי בהו:

45 לראשונה ברישא - דתו לא משתריא שנייה שלא נראית בשעת נפילה: