רש"י על יבמות מ״ו

1 עובד כוכבים גופא לא קני - עובד כוכבים לא קנאו לגופו של זה מתחלה כדאמר לקמן ולא הם קונים זה את זה:

2 הקדש חמץ ושחרור - עשה שורו אפותיקי והקדישו למזבח דהויא קדושת הגוף פקע שיעבודא דקמא אבל קדושת בדק הבית לא מפקעא כדתנן בערכין דף כג: מוסיף עוד דינר ופודה הנכסים כולן. או אם עשה חמצו אפותיקי לעובד כוכבים והרי הוא מונח בידו של ישראל ובאו שש שעות של ערב הפסח פקע שיעבוד העובד כוכבים הואיל ולא הוי ממש דידיה וחייב זה לבערו:

3 ושחרור - עשה עבדו אפותיקי לחבירו ושחררו משוחרר ופקע ממונו של מלוה:

4 בבלוריא כו' לפניה אין - לפי שהן גרים והיא עובדת כוכבים והעובד כוכבים ישראל לא קני לגופיה:

5 לאחריה לא - אלמא גבי ישראל לא אמרינן קנה עבד עצמו בן חורין:

6 בין בסתם - שלא פירש הרי אנו טובלין לשם בני חורין:

7 במפורש - כדרב חמא בר גוריא דקתני וקדם וטבל לשם בן חורין:

8 אבל עובד כוכבים גופיה - עובד כוכבים שמכר עצמו לישראל קנהו ישראל לגופיה ואם קדם וטבל לשם בן חורין לא קנה עצמו בן חורין:

9 אלא עובד כוכבים מי לא קני ליה לישראל - למעשה ידיו והכתיב או לעקר משפחת גר ואמר מר משפחת גר זה העובד כוכבים:

10 אימא בכספא ובטבילה - לשום עבדות הוא דקאמר רחמנא ליקני אבל אם קדם וטבל לשם בן חורין ה"נ דבן חורין הוא:

11 לתקפו במים - כשמטבילו לשם יהדות לעבדות צריך שיתקפנו לתת עליו עול מלאכה במים כדי שתהא נראית כטבילת עבדות שאפילו יאמר הוא לשם בן חורין לא קנה עצמו בן חורין ולא יהא ממשות בדבריו:

12 בעי לאטבולי - לשם יהדות לעבד:

13 מינייכו קא בעינא ליה - אם יקדים ויאמר לשם בן חורין:

14 ארויסא - קביסטר"י:

15 וצמצמו - דחקוהו לקשור בצוארו משום לתוקפו במים:

16 ארפו ליה וצמצמו ליה - שהיה לו עניבה וכשרוצים מושכין ראש החבל והוא דוחק מאליו וכשאין מושכין רפוי והמים נכנסים על בשרו:

17 זולטא דטינא - כלי מלא טיט:

18 דיהבי זוזי לאינשי לכרגייהו - כשאין נותנין כסף גולגולת למלך תופסים אותם גבאי המלך. והני דבי פפא עשירים היו ופורעים המס לגבאי המלך וקונין אותם לעבדים מהם ועובדי כוכבים היו אותן הנקנין וקא מיבעיא ליה אי הוי קנין דלכי נפקי מיניה ליבעי גיטא דחירותא או לא:

19 מוהרקייהו דהני - חותמן של אלו:

20 בטפסא דמלכא - שהן לו לעבדים:

21 טפסא - ארגז אשקרי"ן בלע"ז:

22 ומלכא אמר כו' - הילכך מכר הוא ובעו גיטא דחירותא אי בעו לאיגיורי ולאשתרויי בבת ישראל:

23 לפי שאינם בני תורה - אתורמוסין קאי דאין בו משום בישולי עובדי כוכבים כדמפרש לקמן אלא לפי שאינן בני תורה צא ואסור עליהן שלא יזלזלו בבשולי עובדי כוכבים:

24 ועל יינם משום יין נסך - דאע"ג דלא נגעי אלא כחו בעלמא הוא אסור משום לך לך אמרין לנזירא כו':

25 תורמוס אינו עולה על שלחן מלכים:

26 באבותינו שמלו - בימי משה כשיצאו ממצרים ויצאו מכלל בני נח לקבל התורה ולקבל פני השכינה:

27 באמהות - נשותיהם שטבלו כדמפרש לקמן דאם לא טבלו במה נכנסו תחת כנפי שכינה:

28 משאי אפשר - אמהות אי אפשר למול:

29 אלא מן החולין - ולא מדמי מעשר שני דאכתי מעשר שני לא הוה:

30 אין בא אלא מן החולין - למעוטי מדמי מעשר שני:

31 ה"ג במנחות בהתודה מנחות דף פב. א"ל רבי עקיבא וכי דנין אפשר כו' - ומאן דגריס רבי יהושע קשיא האמר רבי יהושע דנין מאמהות:

32 משאי אפשר - מפסח מצרים דהאי דלא בא מן המעשר דאי אפשר הוא דאכתי מעשר לא הוה:

33 במקום שאין טעון כיבוס - כגון בעל קרי בעלמא דכתיב ורחץ במים וטמא עד הערב ויקרא ט״ו:ה׳ ולא כתיב יכבס בגדיו:

34 מקום שטעון כיבוס - כגון בקבול תורה דכתיב וכבסו שמלותם:

35 דלמא נקיות בעלמא - ההוא כיבוס לאו משום טומאה הוה דלטעון טבילה מק"ו אלא שיהיו בגדיהם לבנים והגונים לקבל פני שכינה:

36 ויזרוק על העם - הזאה הוא:

37 מטבילים אותו - והוי כישראל מעליא ואין צריך לבדוק בעדים אם מילתו לשם מצות מילה:

38 ומה בכך - אם אין מילתו לשם מילה הואיל וטבל בטבילה סגי:

39 אין מטבילים - שמא ערבי מהול וגבעוני מהול הוא וצריך להטיף ממנו דם ברית דר' יוסי תרתי בעי:

40 לפיכך - הואיל ולר' יהודה בחדא סגיא מטבילין בשבת גר שמל אתמול לפנינו דבמילה סגי ליה וכי מטבלי ליה בשבתא לא מתקני גברא:

41 הכי גרסינן אמר מר לפיכך מטבילין גר בשבת דברי רבי יהודה פשיטא כיון דלרבי יהודה בחדא סגי היכא דמל לפנינו מטבילים:

42 טבילה עיקר - דהא אמילה שמעינן ליה דקאמר ומה בכך:

43 ר' יוסי אומר אין מטבילין - תרתי בעי ואע"ג דמל בפנינו טבילתו תקנתו:

44 עובדא הוה בי ר' חייא בר רבי ורב יוסף מתני בר' אושעיא ב"ר - כלומר ר' אושעיא נמי הוה בהדי ר' חייא:

45 ורב ספרא מתני - דאף רבי אושעיא בר' חייא הוה בהדייהו:

46 שהי האידנא - לילה היה:

47 ש"מ - מדרב ספרא דאמר תלתא הוו גר צריך שלשה:

48 דבעינן מומחין - כי הנך תלתא גברי רבנן רברבי:

49 דלמא דאיקלעו - הכי הוה מעשה דאיתרמו רבנן כי הני. אבל ג' ודאי שמעינן מדקפליג רב ספרא ומוסיף עד דהוו תלתא:

50 משפט כתיב ביה - משפט אחד יהיה לכם ולגר במדבר ט״ו:ט״ז ואין משפט פחות מג':

51 יכול מקבלין אותו - לא נצריכנו הטפת דם ברית וטבילה:

52 בא ועדיו עמו מנין - שנאמן:

53 תלמוד לומר וכי יגור - מכל מקום. ולקמן פריך כיון דעדיו עמו פשיטא ומי בעי קרא: