רש"י על יבמות ל״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 באורתא אמר רבא הכי - כדקאמרת:
2 לצפרא הדר ביה - ושמעתי מפיו שאינה חולצת:
3 הכא מאי - לר' יהושע בריה דרב אידי קבעי לה:
4 מי עביד רבנן תקנתא לכהן - דאע"ג דלישראל בעינן יוציא בגט עד שיגיע זמנו התם הוא דלכשיגיע זמנו מצי לאהדורה אבל הכא דאי מגרש לה לא מצי מהדר לה תסגי בהפרשה בעלמא:
5 עבדינן כרבנן - וסמכינן אולד:
6 קדשה בתוך שלשה - שום אלמנה או גרושה:
7 עירוקיה מסתייה - לא בעי למיכפייה דלכתוב גט דגלי דעתיה דלא בעי לכנוס עד זמנו:
8 ורוב נשים לט' ילדן - ולייתי חטאת דודאי בר קמא הוא ואשת אח בת בנים בעל:
9 וזו הואיל ולא הוכר עוברה לשליש ימיה - דאי הוכר לא הוה מספקא לן:
10 לשליש ימיה - דכתיב ויהי כמשלש חדשים בראשית ל״ח:כ״ד:
11 איתרע לה רובא - דלא תשדייה בתר רוב נשים אלא ספק בתר מיעוט ספק בתר רוב:
12 ראשון - דספק הוה ראוי להיות כהן גדול ממה נפשך:
13 והשני - אם קיימה עד שילדה לו בן ודאי ממזר מספק שמא ראשון בן המת הוה וקאי עליה בכרת ואישתכח האי שני ולד חייבי כריתות וממזר:
14 מאי קאמר - ר"א בן יעקב היכי מצי לאפוקי מספק ממזר:
15 אמר אביי כו' ספק ממזר הוי ואסור בממזרת - ובכשרה:
16 ר"א אומר אין ממזר מספק אלא כודאי ממזר הוי ומותר בממזרת - דקסבר ספיקן בודאן מותר:
17 ושני ממזר ודאי הוי מספק - כלומר מתוך ספק זה נעשה כודאי ממזר ומותר בממזרת:
18 וקמיפלגי - אביי ורבא דמר מוקי רבי אליעזר בן יעקב להיתירא ומר מוקי ליה לאיסורא פליגי בדרבי אליעזר:
19 ודאן בספיקן אסור - שמא הספק כשר הוא ונמצא בא ממזר בקהל וכן ספק ממזר בספק ממזרת דשמא זה פסול וזה כשר:
20 שתוקי - שקורא אביו ואמו משתקתו:
21 אסופי - שנאסף מן השוק. ובכולהו איכא למיחש שמא מפסול נתעברה:
22 כותי - אין מקפיד על קידושי כסף ושטר דלית ליה גזירה שוה דקיחה קיחה וכי מקדש חד מנסבא לאידך לפיכך כולן ספק ממזרים הם שמא נתקדשה אמו לאחר:
23 כי אמריתה - רב יהודה מסיים למילתיה ואזיל כי אמריתה להא שמעתא דרב אמר הלכה כר"א קמיה דשמואל אמר לי כו':
24 נתיני - גבעונים שנתגיירו בימי יהושע בערמה ויש בהן צד עבדות דכתיב יהושע ט׳:כ״ז ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים לעדה:
25 וכולן מותרין לבא זה בזה - אי אמרת ספיקן בודאן מותר וכ"ש ספיקן בספיקן היינו דמשכחת ליה כולן מותרין זה בזה. כהנים לוים וישראלים מותרין זה בזה. לויי וישראלי חללי גירי וחרורי עבדים משוחררים מותרים זה בזה גירי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי מותרים זה בזה דקהל גרים לא איקרי קהל לפיכך ממזרים מותרים בהן. וכסדר הזה שנויים בקדושין דף סט.:
26 ואת אמרת הלכה כר"א - שאין ממזר מותר בשתוקי ולא שתוקי בשתוקי ולא שתוקי באסופי א"כ לא משכחת לה כולהו מעורבים:
27 הלכתא אהלכתא - דקיימא לן משנת ר"א ב"י קב ונקי במסכת גיטין דף סז.:
28 קבלה - נתעברה:
29 ונתמלא כל העולם כולו ממזרים - מספק קרו להו ממזרים:
30 זו מה היא - לשון ספק:
31 יתר על כן - דאפי' הכא דע"י נישואין הוה והדבר מפורסם גזר ר"א בן יעקב:
32 מאן הויא ליומי - מי חפצה לינשא לימים שאתעכב כאן:
33 דפקיעי - כ"ע בשמייהו וקוראין לבתו על שמו ואם יבא בנו ממקום אחר ישמע שהיא בת אביו ויפרוש:
34 שבעה נקיים - שמא מחמת חימוד פרסה נדה בשעה שנתפייסה:
35 שלוחייהו הוו משדרי - שבעה יומי קודם ביאתן:
36 ממון המוטל בספק - שאין זה מוחזק בזה יותר מזה דאם זה בן המת אין ליבם בהן כלום ואם בן היבם הוא אין לו בהן כלום הלכך אין כאן מוציא מחברו להטיל עליו הראיה:
37 ספק ובני יבם - הספק מוחזק בהן ביותר דממה נפשך אית ליה זכיה בגווייהו אבל בני יבם שמא אין להם חלק בהם שזה בן ראשון הוא וכולה שלו ומשום הכי סבור רבנן למימר היינו מתניתין בפ' נושאין על האנוסה דקתני ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון הוא לא יורש אותן לא זה ולא זה דבני ראשון מדחו ליה אצל בני אחרון ובני אחרון אצל בני ראשון והם יורשים אותו בין שניהם:
38 והכא אמרינן איפכא - דהוא מוחזק יותר דהתם להכי מדחו ליה דאמרי ליה אייתי ראיה דאחונא את ושקול והכא נמי אמר להו האי אייתו ראיה דאחוכון אנא ושקולו:
39 מי דמי התם אינהו ודאי - שהן יודעין מכח מי הן באין לירש:
40 אידי ואידי ספיקא נינהו - שאפילו הספק אין טוען טענת ודאי ואינו יודע מכח מי הוא בא לירש:
41 בנכסי יבם גופיה - התם מיתוקמא מתניתין דהוא לא יורש אותן דאמרי ליה אייתי ראיה ושקול אבל בההיא דלעיל שניהם ספק. ונראה בעיני דההיא מנתא דקמודו ליה שקיל ואידך הוי ממון המוטל בספק וחולקין הוא נוטל החצי ובין כולן החצי:
42 לבתר דפלג יבם - עם ספק בנכסי מיתנא כדאמרן לעיל דחולקין:
43 אי אחוכון אנא הבו לי מנתא גבייכו - ואי משום דשקלי אנא פלגא בנכסי מיתנא מהדרנא לכו ההוא פלגא ונחלוק הכל בשוה בין נכסי הראשון בין נכסי האחרון וכגון שהיו נכסי היבם מרובין ואביו מועטין:
44 קם דינא - אחר שנעשה דין בנכסי המת אין זה יכול לחזור ולערער עליהם ומה שהוא שואל בנכסי היבם אמרי ליה אייתי ראיה:
45 הדר דינא - ומהדרי ליה פלגא דנכסי מיתנא או פלג כולהו נכסי בשוה:
46 ואבדה דרך שדהו - שהיתה שדהו מוקפת משדות אחרים והיה לו דרך על אחת מן הרוחות ואבדה ששכחו על איזה מן הרוחות היתה:
47 ילך בקצרה - יתנו ביניהם דרך קצרה ולקמן מפרש לה:
48 שפיר קאמר אדמון - דקסלקא דעתא שהקיפו אדם אחד מכל רוחותיו דאמר אורחיה גביה הוא:
49 ארבעה בני אדם - דכל חד וחד מדחי ליה:
50 דאתו מכח ארבעה - שארבעה אנשים מכרום לאלו:
51 אי שתקת שתקת - ולא אעלה עליך בדמים יקרים: