רש"י על יבמות ס׳

1 שאין משלם קנס במפותה - שאם מפותה היא אהנו ליה נשואין למפטריה מקנסא שהמפתה אין משלם קנס אלא כשאין כונסה דכתיב אם מאן ימאן שמות כ״ב:ט״ו אבל אם מהור ימהרנה לו לאשה לא יתן כלום אבל אונס נותן מיד אפילו הוא כונסה דכתיב דברים כ״ב:י״ט ונתן האיש השוכב עמה ולו תהיה לאשה:

2 אמרה לשמעתא - להא דרב הונא דאמר ומוציאה בגט:

3 סופה להיות מוכת עץ תחתיו - כלומר סופה ליבעל לו ולאבד בתוליה:

4 סופה להיות בעולה תחתיו - ואם נשא נשוי דקתני לגמרי קאמר דמותר לקיימה הואיל ולעצמו נבעלה וסופה להיות בעולה לו:

5 סבר לה כר' אלעזר - דאמר לקמן יבמות דף סא: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה וקיימה עליה בלאו ומחייבי לאוין דכהונה הוי הולד חלל:

6 דרב עמרם - לקמן בפירקין שם:

7 ביש חלל מחייבי עשה - ר' אליעזר ב"י לא כר' אלעזר סבירא ליה ולאו זונה היא ולא קיימא עליה בלאו אלא בעשה דכתיב בתולה יקח ולא בעולה ולאו הבא מכלל עשה עשה:

8 וכתיב לא יחלל אכולהו - ואפי' אבתולה יקח ולא בעולה דעשה הוא:

9 אלה הפסיק הענין - דכתיב אלה בתר חייבי לאוין לאשמועינן אלה שהן חייבי לאוין חלוקין מדין חייבי עשה:

10 למעוטי נדה - שאם בא כהן על אשתו נדה אין הולד חלל:

11 ולכתביה לבסוף - הואיל ולאו לפלוגינהו אתי:

12 קשיא - לרב אשי דמוקי פלוגתייהו בטעמא דהני קראי:

13 אחותו ארוסה - של כהן הדיוט אבל נשואה פשיטא לן דאין מטמא דכתיב ולאחותו הבתולה:

14 אנוסה ומפותה - אחותו שנאנסה או שנתפתתה:

15 דברי הכל אין מטמא לה - וטעמא דכולהו מפרש לקמן:

16 ומוכת עץ אין מטמא לה דברי ר"ש - ר"ש לטעמיה דאמר במתניתין מוכת עץ אסורה לכ"ג אלמא לאו בכלל בתולה היא:

17 שאינה ראויה לכ"ג אין מטמא לה - דהכא והכא בתולה כתיב:

18 דברי כל אדם - ואפי' לרבי מאיר דפסיל בוגרת לכהן גדול הכא לענין טומאה איתרבי כדלקמן:

19 פרט לאנוסה ומפותה - שאינה בתולה:

20 יכול שאני מוציא אף מוכת עץ - שאינה בתולה:

21 לרבות את הארוסה - ואיצטריך לרבויא דלא תימא אשר לא היתה פרט לארוסה שהיתה לאיש דהויה לשון קידושין היא:

22 ה"ג למה לי קרא והא אמר ר"מ בתולה מקצת בתולים משמע - לעיל אמר הכי מדאיצטריך למכתב בבתוליה לגבי כ"ג להוציא את הבוגרת לר"מ מכלל דבתולה בוגרת נמי משמע:

23 מהתם - כי ימצא איש נערה בתולה דברים כ״ב:כ״ח:

24 מדשבקיה לבר זוגיה - דגבי מוכת עץ לא פליג אלא ר' שמעון לחודיה ושבקיה ר' יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה מכלל דבמוכת עץ כר' מאיר סבירא ליה לר' יוסי דמטמא לה:

25 מלא היתה - דדריש ליה לר' מאיר מי שהוייתה על ידי איש:

26 והא אפקיה - ר' יוסי להוציא את הארוסה:

27 חד מלא היתה - להוציא את הארוסה:

28 מלאיש - למישרי מוכת עץ שאין מקולקלת על ידי איש:

29 והא אמר ר' שמעון - לעיל בתולה שלימה משמע מדאיצטריך בתוליה למישרי בוגרת לכ"ג:

30 כשרה לכהונה - לא מחזקינן לה כזונה:

31 אי הכי אפילו בת ג' שנים נמי - ליתכשר לרבי שמעון ובלבד שלא תהא נבעלת דהא קרא אנבעלה הוא דקא קפיד ליה וקאמר כל שאין נבעלת החיו לכם:

32 כדרב הונא - לא מצית אמרת דבת ג' שנים לימא קרא החיו:

33 דרב הונא רמי - אשה משמע גדולה וקאמר קרא יודעת הרוגו ושאינה יודעת החיו מכלל דטף לא שנא הכי ולא שנא הכי החיו וכתיב וכל הטף וגו':

34 הוי אומר - מדקשו קראי אהדדי על כרחך יודעת דקרא ואשר לא ידעו לאו ידיעה ממש קאמר דאם כן לא מיתרצא דוקיא דקרא אלא בראויה ליבעל הכתוב מדבר דכל אשה הראויה לידע הרוגו והשתא משמע אשה אפילו טף בת ג' דראויה לידע ולא תידוק הא טף בין ידעי בין לא ידעי החיו דהא בראויה קא מישתעי קרא אלא החיו לכם דקאמר רחמנא בפחותה מבת שלש קאמר:

35 בראויה ליבעל - אע"פ שלא נבעלה:

36 כשהוא אומר וכל הטף אשר לא ידעו החיו - הא אשה אע"פ שלא ידעה הרוגו הוי בראויה ליבעל קמשתעי קרא:

37 פניה מוריקות - נס היה:

38 הדרוקן - פניהן של עוברי עבירה מוריקין:

39 מאנשי יבש גלעד - בימי פלגש בגבעה שנהרגו כל אנשי יבש גלעד לפי שלא באו להלחם בשבט בנימין כשאר אחים והחיו כל שלא נבעלה ונתנום לנותרים משבט בנימין לנשים:

40 בפירוש שמיע לך - מיניה דרבי יהושע בן לוי:

41 או מכללא - דשמעת מיניה מילתא דדייקת מיניה דסבירא ליה כר' שמעון:

42 מאי כללא - מאיזה כלל היה לו לומר:

43 ערער - לפסול משפחת העיר:

44 רומנוס - גרסינן:

45 והכשירה - הניחה תחת בעלה כהן:

46 ואי מכללא מאי - ואי מהאי כללא שמיע ליה לר' יעקב מאי אית ליה לרבי זירא לאותביה דקא בעי מיניה בפירוש שמיע לך או מכללא:

47 הכא סופה להיות זונה תחתיו - בתמיה. אי סבירא ליה דפסול משום זנות סבירא ליה ואם כן לא שנא לכתחלה ולא שנא דיעבד אסירא:

48 וקשיא ליה - כדאקשי דלמא התם הואיל ואינסיב אינסיב:

49 ומשני הכי - כדשנינן בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו כו':

50 מפיקנא לך ר' יעקב מאונך - כלומר משמתינן לך ותפיק על כרחך: