רש"י על יבמות ק״ב

1 גר דן את חברו - דיני נפשות דאילו דיני ממונות אפילו לכל ישראל דתנן סנהדרין דף לב. הכל כשרים לדון דיני ממונות ואמרי' הכל לאתויי מאי לאתויי גר:

2 עליך הוא דבעינן מקרב אחיך - אבל על הגר אפי' חבירו אתה מקים עליו. דיין בכלל מלך דכתיב משלי כ״ט:ד׳ מלך במשפט יעמיד ארץ אם דומה דיין למלך שאין צריך כלום יעמיד ארץ ועוד שימות הרבה כתובים כאן כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך:

3 בישראל - משמע שיהא ישראל מכל צדדין:

4 במילתה דרבה גרסינן חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין - ומדקאמר אם יבא אליהו כו' דכל כמה דלא אתי אליהו ואמר לא חלצינן אלמא מנעל לכתחלה לא. ובדרב יוסף גרסי' אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו וכל כמה דלא אמר לן אליהו אין חולצין במנעל חלצינן לכתחלה:

5 ה"ג אמר לו וכי חולצין במנעל - ול"ג והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו שאין מנעל כתוב בכל התורה אלא נעלו כגון של נעלך שמות ג שלף איש נעלו רות ד׳:ז׳ דמשמע בין סנדל בין מנעל דמנעל לשון חכמים ונעל לשון תורה והאי דאמר מנעל לכתחלה אסור לאו מקרא יליף אלא משום גזירה כדלקמן. והאי דכתיב באורייתא דברים ל״ג:כ״ה ברזל ונחשת מנעליך לשון מנעול ובריח הוא:

6 משמו - דר"מ:

7 פנתא - גב המנעל:

8 וארקתא - שרוך נעל בראשית י״ד:כ״ג מתרגם ארקתא דמסאנא שכופלין רצועות על אזניו והוו ליה כשני נעלים זה על גב זה אבל סנדל אין קושרין וכופלין רצועות של אזניו שהרי קשה הוא ואין הרצועה דוחקתו אבל בשפת פיו יש כמו קשר לקצר את פיו:

9 א"ה אפילו דיעבד נמי - אלא מדאמרינן חליצתו כשרה ש"מ גלויי כרעא בעינא ואפילו שני מנעלים זה על גב זה כי שולפת לתרוייהו שפיר דמי כדאמר לקמן ב' מנעלים כו' מהו ועד כאן לא מיבעיא ליה אלא דקרעתיה לעילאי ושלפתיה לתתאי אבל שלפתינהו לתרוייהו שפיר דמי:

10 מרופט - מבוקע קרוע מלמעלה דכיון דרכיך אע"ג דקרוע מייתב ליה אכרעיה אבל סנדל שהוא קשה אין יכול ליישבו על רגלו משנפחת וליכא למיגזר מידי:

11 שינצי - אשטר"ל ונוח לחולצו:

12 אע"ג דאית ביה חומרתא - קשר קשור על שפתיו ומעמידו שלא יצא מן הרגל אפ"ה בשעת חליצה קטרינן ביה מיתנא כי היכי דתיתי היא ותישרי והדר תחלוץ ותהוי חליצה מעליא:

13 בשמיטת רוב העקב - כגון ששמטה את רוב העקב מן הסנדל אע"פ שלא חלצתו כולו הותרה:

14 הותרו רצועות מנעל - שלא התירתן היא:

15 או ששמט - הוא רוב הרגל והיא חלצתו לגמרי:

16 עקב - שלו"ן:

17 דחיס - נסמך. לשון דחוס בריימב"ר בלע"ז:

18 מסייע ליה כו' - הא דקתני הותרו רצועות כו':

19 שרפתהו - השליכה גחלת על הסנדל כשהוא כרוך ברגלו ושרפתו:

20 מוקי - קלשונ"ש קשים הם וכן בלשון ערבי קורין למנעלים אלמו"ק:

21 הא חזינן דחלצה חיישינן - דלמא חליצה היא לפוסלה עליהן ואע"ג דלא נתכוונו לחליצת מצוה:

22 ואיכא דאמרי - אין ודאי טעמא דלא חזינן דחלצה הא חזינן דחלצה חיישינן דלמא נתכוונו ומיפסלא עלייהו:

23 התפור בפשתן - שתפור בתוכו בגד פשתן כעין שתופרין בתוכו לבדין פלטרא"ש. ל"א התפור בפשתן שתפרו במשיחה כעין שלנו:

24 אין חולצין בו - דבעינן כוליה דעור דכתיב ואנעלך תחש אלמא לא קרי ליה נעל עד שיהא כולו של עור:

25 מידי אחרינא - עור בהמה אחרת או סנדל:

26 תריסיותיו - רצועותיו:

27 של שער - מנוצה של עזים:

28 קורקא:

29 זרוזי היא - שנוטלתו מע"ג קרקע ומנעילתו ברגלו:

30 והכתיב יחלץ עני בעניו - כלומר יזרזנו ויתן לו כח. ומשני הכא נמי שלופי הוא וה"ק בשכר עניו שכפר עליו בחייו יחלצנו ויצילנו מדינה של גיהנם:

31 ויחלצם - קס"ד זרוזי הוא שיחליפו כח:

32 אפי' בשוקו - אם נחתך רגלו:

33 ה"ג א"כ נכתוב במעל רגלו מאי מעל רגלו ש"מ שלופי הוא:

34 ה"ג שוטה מי כתיב חלץ להם חלץ מהם כתיב - הוא קיבל חליצה מהם ואילו יבמה דחלצי מינה אחין שהיבם קיבל הימנה מידי מששא אית ביה:

35 אין התורם - את הלשכה נכנס לתרום:

36 לא בפרגוד חפות - חלוק שיש בו אימרא שלא יחשדוהו לומר בתוך האימרא החביא כספים וחברו במס' יומא דף עז: שלא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו:

37 ולא באנפיליא - נמי משום חשד:

38 ואין צריך לומר מנעל וסנדל - דבלאו חשד נמי אסור דכתיב ישעיהו א׳:י״ב מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי. ומדקתני אין צריך לומר כו' מכלל דאנפיליא לאו בכלל מנעל:

39 לא יטייל בהן - ביום הכפורים דהויא נעילת סנדל:

40 כתיתין - חתיכות דקות של מוכין ועור רך ומשום תענוג ולאו משום דתיהוי נעילה:

41 הכי גרסינן אלא אמר רבא לא קשיא כו' - מתני' דתרומת הלשכה באנפיליא של בגד דלאו מגין הוי ולא הוי נעל ולגבי עזרה נמי ליכא בזיון דאין דרך להכניסה בטיט והא דיום הכפורים בשל עור:

42 בקורדקיסין - מנעלים דקים שנועלין תחת מנעלים עבים להגין מן המים ונקראים אונדרשו"ך בלשון אשכנז:

43 הנפרם - לשון לא תפרומו ויקרא י ושייך פרימה במנעל ופחיתה וקיבול שייך בסנדל:

44 שעם וגמי - קשה הוא ומגין הוא:

45 בקב הקיטע - שנקטעה רגלו עושה כמין דפוס רגל ויש בה בית קיבול קטן ומכניס שם ראש שוקו ואין נסמך עליו והוא קרוי קב ולמשענת הליכה יש לו אשקינ"א קשורה בשוקיו ומשענת ידיו שקורין קרוק"א:

46 במוק - קילצו"ן של לבד קשה ומגין:

47 בסמיכת הרגלים - מי שמהלך בידו וגורר את רגליו עושה להם סמיכה של עץ או של עור ומכניס לתוכו: