רש"י על יבמות מ״א

1 הך דאזלא בהדה לבי דינא - כשלאה חולצת מוליכה אחותה עמה לב"ד וכ"ע לא ידעי הי מנייהו יבמתו ואיכא דסבר דלרחל חלץ וכי נסיב צרת רחל דהיינו צרת קרובת חלוצתו אמרי צרת חלוצתו נסיב דאינהו סברי שרחל וצרתה נשי אחיו הוו שהרי חלץ לרחל:

2 האי דלא אזלא בהדה לבי דינא - כשהיבמה חולצת אין צרתה הולכת עמה הלכך כי נסיב אחות צרה לא אמרינן אחות חלוצתו נסיב:

3 מתני' ולא מתייבמת - דהויא לה אחות חלוצתו. ומיהו מחליצה לא מפטרא דמדאוריית' רמיא קמיה ואע"ג דאחותה קיימת דאחות חלוצה אינה אלא מדברי סופרים:

4 וכן המגרש - בגמרא בעי מאי וכן:

5 פטורה - אף מן החליצה דיוצאה משום אחות אשה הואיל ואשתו קיימת ואחות גרושה מדברי תורה דכתיב ויקרא י״ח:י״ח עליה בחייה כל שבחייה:

6 שומרת יבם שקדש - אחד מן האחין את אחותה לאחר שנפלה זו לפניהם והוזקקה לכולן:

7 המתן - מלכנוס דקא פגעת באחות זקוקה:

8 עד שיעשה מעשה - שיכנסו האחין את היבמה או יחלצו ותעקר זיקתה ממך:

9 מתה היבמה יכנוס את אשתו - דאפילו כנסה ומתה מותר באחותה:

10 מת היבם - ולא נותר לו אח אלא זה:

11 ואת אשת אחיו בחליצה - אבל יבומי לא דאחות גרושתו היא:

12 גמ' הלכה כרבי יהודה - דיש זיקה ואלימא למיסרא עליו:

13 מהו ביבמתו - מי אמרינן כיון דמתה פקע איסור אחות אשה ושריא או דלמא אע"ג דפקע איסור אחות אשה קם עליה באיסור אשת אח הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בשעה שהיתה זקוקה ליבם ואין אני קורא בה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה עולמית עליו:

14 מ"ט דרב - דשרי הרי נאסרה עליו שעה אחת:

15 שהותרה - בשעת נפילתה:

16 נאסרה - כשקידש זה אחותה:

17 ואח"כ מת אחיו הב' - ונפלה אחותה ואסרתה לראשונה עליו משום אחות זקוקה ואע"ג דעבד בה מאמר כדתנן בפ' ארבעה אחין ב"ה אומרים אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו:

18 ואח"כ מתה אשתו של שני אחריו - ונשארה בעלת מאמר זו:

19 ר' אלעזר היא - בפרק ב"ש המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם רבי אלעזר אוסר הואיל ועמדה עליו שעה אחת באיסור גרושת אח:

20 דבשעת נפילה לא איתחזאי - דמקמי נפילה איתסרא עליה:

21 מתה יבמתו - אמקדש אחות יבמתו קאי:

22 חולצת - כשמואל ורב אסי:

23 עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלעזר - בפרק בית שמאי אלא גבי מגרש אשה והחזירה משום דמנפילה ואילך לא איתסרא עליה ואיסור שבחיי אחיו לא מהני השתא דליכא למימר אין אני קורא בה בשעת נפילה דלאו בשעת נפילה הואי אבל בברייתא דמקדש אחות יבמתו דמנפילה ואילך איתסרא עליה והרי אין אני קורא בה בשעת זיקת יבום יבמה יבא עליה לא פליגי:

24 מתני' לא תחלוץ - מפרש טעמא בגמרא:

25 בתולות ובעולות ארוסות ונשואות - בגמרא בעי מאי הפרש איכא בין בתולות לארוסות בין נשואות לבעולות:

26 הנשואות יתארסו - דטעמא משום להבחין בין זרע ראשון לזרע שני הוא שלא תלד ספק בן ט' לראשון ספק בן ז' לאחרון ובאירוסין ליכא למימר הכי:

27 והארוסות ינשאו - מיד דהא לא איעברא מן הראשון:

28 חוץ מארוסה שביהודה - דתנן פרק קמא דכתובות דף יב. ביהודה היו מייחדים החתן והכלה קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה כלומר רגיל ומצחק עמה שלא יהיו בושין זה מזה בבעילת מצוה הלכך חיישינן דלמא בעיל:

29 כל הנשים יתארסו - רבי יוסי אנשואות קאי והכי קא"ל ר' יהודה כל הנשים נשואות יתארסו כדקאמרת ולא גזרינן אירוסין אטו נשואין ומיהו בהא פליגנא עלך שלא חלקת בין אלמנה לגרושה והתרת אלמנה ליארס בתוך ימי אבלה ואנא סבירא לי אלמנה מן הנשואין לא תארס כל שלשים ימי אבלה:

30 מפני האיבול - אבילות. והאי כל הנשים יתארסו לאו למעוטי ארוסה לינשא דהתם כר' יהודה סבירא ליה דגבי הבחנה רבי יוסי מקיל טפי מרבי יהודה כדאמר בשלהי גמ' דארבעה אחין לעיל יבמות דף לה. אלא באבילות אתי לפלוגי עליה:

31 גמ' אלא לא תחלוץ אמאי - ולאחר ג' אם אינה מעוברת תנשא או אם הפילה תנשא דהא חלצה:

32 לימא תיהוי תיובתיה דר' יוחנן - ומשום הכי לא תחלוץ שמא תפיל ותנשא בחליצה זו וחליצת מעוברת לא שמה חליצה:

33 ולאו מי אותביניה - בריש פירקין יבמות דף לה::

34 לימא מהא נמי תיהוי תיובתא - ונפקא מינה דאי מיתרצא קמייתא תיקום הך:

35 גרושה מאי איכא למימר - אמאי לא תחלוץ. אם היתה גרושה מאחר קודם שנשאה אחיו של זה דהא פסולה היא לכהונה וקיימא מאי איכא למימר אמאי לא תחלוץ:

36 משום מזוני - דאית לה כל שלשה מנכסי בעלה כדתניא בברייתא בשמעתין ואי חלצה לית לה מזוני ואיהי לא מצי מינסבא עד לאחר שלשה ומפסיד לה:

37 ארוסה וגרושה - גרושה שנתארסה ומת בעלה ונפלה ליבום מן האירוסין תחלוץ בתוך שלשה דהכא לאו משום מזוני איכא דארוסה לית לה מזוני מבעל ולא משום כרוז לכהונה דהא פסולה היא משום גרושין קמאי:

38 אלא משום דרבי יוסי - כל העולה ליבום כו' וזו הואיל ואינה עולה ליבום בתוך ג' כדאמרן לעיל שמא יפגע באשת אח אינה עולה השערה לפני הזקנים לחליצה. ולרבי יוחנן לא תיקשי דאי חלצה ודאי חליצה דהאי אינה עולה לחליצה לאו חליצה פסולה משמע שהרי כמה נשים שנינו חולצות ולא מתייבמות היכא דלא אפשר אלמא חליצה היא ומיהו היכא דאפשר לאמתוני עד שתראה ליבום משהינן:

39 אילימא ספק קידושין - כגון זרק לה אחיו קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה:

40 אמאי לא מתייבמת תתייבם - ממ"נ אי היא יבמתו שפיר מייבם ואי לאו קידושין הוו נכרית בעלמא נסיב:

41 שקידש אחת משתי אחיות ואין יודע איזה מהן קידש - ומת שתיהן חולצות ולא מתייבמות דלא מצי לייבומי דלמא פגע באחות זקוקה. והא הכא דאינה עולה לייבום ועולה לחליצה ולא אמרי' תמתין עד שיבואו עדים ויבררו את יבמתו:

42 הכי השתא התם - עולה לייבום היא אי הוה ידעינן לה אבל הכא אם יבא אליהו ויאמר לא מיעברא מי משגיחינן ביה ותתיבם:

43 הרי קטנה דלאו בת איעבורי היא כו' - הלכך לא חלצה. וכל הנך דאמרו רבנן חולצות ולא מתייבמות כגון אחות חלוצתו ואחות זקוקתו וספק צרת ערוה התם משום דלא אפשר הוא דאם כן לעולם תאסר הלכך כיון דמדאורייתא בת ייבום היא חלצה אבל הכא דאפשר לשהויי משהינן ויצא הדבר בהיתר:

44 שלשה חדשים הראשונים - שאינה יכולה להנשא מחמת בעלה:

45 נזונת משל בעלה - שכן כתב לה את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל יומי מיגר ארמלותיך:

46 מכאן ואילך אינה נזונת לא משל בעל ולא משל יבם - ואינה דומה לשאר אלמנה דהתם כל זמן שלא נשאת לאחר ואומרת מחמת פלוני בעלי שכבודו גדול עלי יש לה מזונות אבל הך אגידא ביבם לפיכך אין לה על נכסי בעל מזונות ולא משל יבם עד שתכנס לחופה:

47 עמד בדין - שתבעתו בדין או כנוס או פטור וברח:

48 נזונת משל יבם - דקנסינן ליה:

49 צריכה להמתין - עד שיהיו לה ג' חדשים מיום מיתה: