רש"י על יבמות ע״ו ב

1 ותיפוק ליה - דאפי' גיירה מצרית ראשונה היא ואפ"ה קרי ליה חתנות:

2 הנך אזלי לעלמא - מתו וטבעו בימי פרעה וכי אזהר רחמנא מערב רב:

3 והני אחריני נינהו - אומות אחרים באו וישבו בארצם:

4 אשיא לבני מצרית שניה - שאם אשיאנו מצרית ראשונה יהא בנה שני לה דאמרינן בפירקין לקמן יבמות עח. הלך אחר פסולן אלמא לא אזדו לעלמא והני מצרים נינהו:

5 לא נסיב מידי - אלא לזנות היה מתכוין:

6 דבק שלמה לאהבה - ולא לאישות:

7 והא אנן לא תנן הכי - כי הך מתניתא דקתני לעיל פצוע דכא מותר בנתינה:

8 גיורת ומשוחררת אין - דלישראל כשר נמי שריא:

9 הא בנתינה אסור - כישראל מעליא דבקדושתיה קאי:

10 מתני' אם הלכה - שמעת מרבותיך שהנקבות מותרות מיד במצרי ואדומי נקבל ממך:

11 ואם לדין - שאתה דן ק"ו מעצמך יש תשובות להשיב ובגמרא מפרש לה:

12 לא כי - אפילו אני דן מעצמי אין לכם תשובה כדמפרש בגמרא ומ"מ הלכה אני אומר:

13 גמ' ולא ידע ליה - שאול לדוד:

14 באוכלוסא - שר על ס' רבוא:

15 שהמלך פורץ - גדרות של אחרים לעשות לו דרך קצר מביתו לפרדסו או לכרמו:

16 חשיבא בעלמא הוי - כדמפ' דחזא ביה סימני מלכות הלכך לא אפשר דלא הוי רישא:

17 מאי טעמא אמר ליה שאל - מאי חזא דמסתפי מיניה ממלכותא:

18 ממזר כתיב מום זר - כל שיש בו מום זרות: