1בעזרת הצור:2נושאין על האנוסה וכו' זה הפרק יכלול קצת החלק הרביעי בענין איסורי ביאה וקצת החלק הראשון בעניני הלכות חליצה ויבום ובפרט בקצת בני אדם שאין ראויין לחליצה ויבום ובספיקי ולדות על אי זה צד חולצין ונתגלגל מזה לבאר בספיקי ולדות של כהונה היאך דנין בהם לעניני דינין שבכהונה ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לארבעה חלקים הראשון בענין איסורי ביאה והשני בענין קצת בני אדם שאין ראויין לחליצה ויבום והשלישי בענין דין ספיקי ולדות לענין חליצה ויבום והרביעי בענין דין ספיקי ולדות שבכהונה לענין דינין שבכהונה זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כענין סוגית התלמוד על הדרך שכבר קדם:3והמשנה הראשונה תבאר ענין החלק הראשון והוא שאמר נושאין על האנוסה ועל המפותה האונס והמפתה על הנשואה חייב נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו ר' יודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו אמר הר"ם הדין בזאת ההלכה הוא לפי מה שאספר וזה כי האדם כאשר נחשד על האשה על הפנים אשר קדם לנו באמרו הנטען מן השפחה ותתאמת החשד עמה הנה אין מותר ליקח קרובת זאת האשה ור"ל באמרו קרובות הקרובות אשר נאסרו לה בעבורה אם היתה אשתו וכן כאשר אנס אדם אשה או פתה אין מותר לו לישא הקרובות שלה וזאת המניעה מדרבנן וסבתה הרחקת עבירה לפי שאם נשא קרובתה אפשר שתבא אל ביתו לבקר את אשתו והיא קרובתה ויהיה לבו גס בה ויבאו לידי עבירה ולכן כאשר מנה זאת האנוסה או המפותה אשר נחשד עליה מותר עליו לישא קרובתה לפי שהרי סרה זאת הסבה ואמרו נושאין על האנוסה רצו כן אחר מותה ור' יהודה יביא ראיה מאמרו לא יגלה כנף אביו ר"ל כנף שראה אביו לא יגלה ואין הלכה כר' יהודה:4אמר המאירי נושאין על האנוסה ועל המפותה ר"ל שאם אנס או פתה את האשה מותר לישא בתה או אמה או אחותה שלא נאסרו קרובות אלא מחמת נשואין שהעריות שאר כתיב בהו ואין שאר אלא דרך נשואין ואלו אונס ומפתה על הנשואה חייב ר"ל שאם נשא אשה ואחר כך אנס או פתה את בתה או את אמה או את אחותה חייב אמה משום חמותו ובשריפה ובתה משום בת אשתו ובשריפה גם כן ואחותה משום אחות אשתו ובכרת וכן הלכה ויתבאר בגמרא שזו שאמרו נושאין על האנוסה ועל המפותה שמשמעו אף לכתחלה פירושו לאחר מיתת האנוסה והמפותה אבל בחייה אסור מדרבנן שהאנוסה והמפותה באות אצלו בטענת ראיית קרובתן ומתוך שלבו גס בה יבא לידי הרגל עבירה ולא סוף דבר באנס או פתה בודאי אלא אף בנטען כן ומכל מקום אם כנס לא יוציא אף באנס או פתה ודאי ואין צריך לומר בנטען וקרובות אלו שאסרו לכתחלה באונס ומפתה ובנטען יש אומרין דוקא באותם שהוזכרו ר"ל אמה ובתה ואחותה וכמו שאמרו בבריתא בסוגיא זו הנטען מן האשה אסור באמה ובאחותה ובבתה והואיל ואין זה אלא גזירה בעלמא אין לך אלא אותם שמנו חכמים ומכל מקום הגאונים החמירו בכל הקרובות שהן שבע ר"ל אמה ואם אמה ואם אביה בתה ובת בתה ובת בנה ואחותה וכן כתבוה גדולי המחברים:5נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אפילו לכתחלה וכן אנוסת בנו ומפותת בנו שלא נאמר אלא אשת אביך ואשת בנך וכן שכתוב בהן שאר ואין שאר אלא בנשואין ר' יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו ומדכתיב לא יגלה כנף אביו כנף שראה אביו אף שלא בדרך נשואין לא יגלה ומכל מקום תנא קמא מוקים ליה לשומרת יבם של אביו ולעבור עליו בשלשה לאוין משום דודתו ומשום יבמה לשוק ומשום כנף אביו כמו שהתבאר ואין הלכה כר' יהודה אלא כחכמים:6זהו ביאור המשנה וכלה על הדרך שביארנו הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אע"פ שאין אנו צריכים בהם לענין פסק לענין ביאור מיהא כך הם:7כבר ביארנו במקומו באיסור לשון הרע שהותר מכללו כל שאדם מספר בגנות בעל עבירות או בעל מדות מגונות בכונה שיהו השומעים מתרחקים ממנו עד שלא יהיו למדים ממעשיו ועל דרך זה היו אצל רבותינו משלים וחידות נאמרות באיסורי ביאה כדי להפליג בספור גנותן עד שיהו השומעים נזהרים בכך אלא שמתוך צחות המשלים הוזכרו מהם אף בביאות של היתר ועל דרכים אלו נאמר בסוגיא זו הרבה משלים שצריכים ביאור:8הראשון אח מאב דלא מאם והוא בעלה דאם ואנא ברתא דאינתתיה וביאור הדברים כאלו אשה אומרת ראו בן זה שהוא אחי מצד אבי ולא מצד אמי והוא בעלה של אמי ואני בת אשתו ודבר זה אתה מוצאו בהיתר ובאונסין כגון שאנס ישמעאל אשה והוליד ממנה בת ובנו של ישמעאל שהיה לו מאשה אחרת נשא אנוסת אביו ובת זו אומרת על בן ישמעאל שהוא אחיה מצד האב והוא בעל אמה והיא בת אשתו ובהיתר ומכל מקום בנשואין לא שהרי לא היה בנו של ישמעאל יכול לישא אשת אביו ואם כן אי אתה מוצאה להיתר אלא כדעת חכמים שהיו מתירין באנוסת אביו על הדרך שביארנו במשנתנו:9השני אח הוא בר הוא אחתיה אנא אמיה אנא דהאי דדרינא ליה כלומר אשה שמוליכה תינוק על כתפה ואומרת תינוק זה שאני מוליכתו אחי הוא ובני הוא ואני אחותו ואמו ודבר זה אי אתה מוצאו אלא באיסור ומתוך כך אינו מיחס בביאורה שם ישראל ומפרשה בגוי הבא על בתו וילדה ממנו בן ומוליכתו ונמצא שהוא אחיה ובנה והיא אחותו ואמו:10והשלישי הוא באשה שאומרת לאחר שלמא עלך ברי בת אחתך אנא כלומר אתה בני ואני בת אחותך ואי אתה מוצאה אלא באיסור וכגון שבא הגוי על בת בתו והוליד ממנה בן ונמצאת זו שילדתו אמו של זה ובת אחותו:11והרביעי כעין זה שהזכרנו והוא שהוא בנה והיא בת אחיו ואתה מוצאה בגוי הבא על בת בנו על הדרך שביארנו בבת בתו ומה שאמר דלאי דדוולי דולא ליפול לכו סתר ופתר דרך צחות הוא נאמר כלומר לכם פועלים שבשדותי להשקותם אני מפלת ומוסרת חידה זו שהיא מסותרת וצריכה פתרון:12והחמשי בייא בייא מאח דהוא אב והוא בעל והוא בר בעל והוא בעלה דאם ואנא ברתא דאיתתיה ולא יהיב פתא לאחוה יתמי בני ברתיה כלומר שהאשה אומרת דרך צחות הריני קובלת ומתרעמת מפלוני שיש לו עמי כמה קורבות ואינו משגיח בבני שהם אחיו ובני בתו והזכיר בפרטי הקורבות שהוא אחיו ואביה ובעלה ובן בעלה ובעל אמה והיא בת אשתו ודבר זה אי אתה מוצאו אלא בעירוב איסורי ביאות ופירשה בגוי הבא על אמו והוליד ממנה בת ונמצאת שהיא אחותו ובתו וחזר ובא עליה ונמצאת אשתו והוא בעלה וחזר הזקן ר"ל אביו של גוי זה ובא על בת זו והוליד ממנה בנים ונקרא בעלה ונמצא הראשון עכשו בן בעלה של זו ובעל אמה ואינו נותן פת לאותם היתומים שנולדו לה מן הזקן ומת הזקן והם אחים שלו שהרי בני הזקן הם ובני בתו שהרי היא בתו:13והששי אנא ואת אחי אנא ואבוך אחי אנא ואמך אחואתא כלומר שאומרת לתינוק שעל כתפה אתה אחי ובן אחי ובן אחותי ואי אתה מוצאה אלא באיסור כגון שבא גוי על אמו והוליד ממנה שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד ממנה בן ואחותה האחרת מוליכתו ונמצא שזה אחיה שהרי בן אביה הוא והוא בן אחיה שהרי האב אחיה מצד האם וכן הוא בן אחותה שהרי אותה הבת היולדתו היא אחותה מן האב ומן האם:14השביעי אנא ואת בני אחואתא אנא ואבוך בני אחי אנא ואמך בני אחי ודבר זה אתה מוצאו אף בהיתר כגון שיש לראובן שתי בנות ושמעון אחיו נשא אחת מהן והוליד ממנה בת ובנו של לוי נשא האחרת והוליד ממנה בן והרי בת שמעון אומרת לבן זה שהוא בן בנו של לוי אנא ואת בני אחואתא ששתיהן בנות ראובן ואנא ואבוך בני אחי שהרי אני בת שמעון ואביך בן לוי ואנא ואימך בני אחי שאני בת שמעון והיא בת ראובן:15המשנה השניה והכונה בה בביאור החלק השני והוא שאמר גיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה אמר הר"ם זה מבואר לפי שמשפט הקורבה אינה ראויה בקורבת הגוים והעבדים:16אמר המאירי הגיורת שנתגיירו בניה עמה כלומר ולאחר שנתגיירו נשאו נשים ומת אחד מהם אין אחיו שני חולץ ולא מיבם שאין אבות לגוי והרי הם כאחים מן האם ולא מן האב ולענין יבום וחליצה אחים מן האב בעינן ושמא תאמר שיחלוץ דרך חומרא אין זה כלום אלא אסור לעשות כן שהכל יודעין שאין אבות לגוי ומתוך כך יבאו לטעות ולומר שאף בישראל חולצין ומיבמין ואפילו היה הראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה הואיל ושניהם מיהא אין הורתם ולידתם בקדושה אין להם צד אחוה מן האב ואין חולצין ואין מיבמין וכל שכן אם שניהם תאומים להיות הורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה וכן הדין והענין בשפחה שנשתחררה ונשתחררו בניה עמה:17זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:18זה שביארנו באחים גרים שנתגיירו ומת אחד מהם שאין השני חולץ או מיבם פירושו מתורת מצות יבום ושאסור לעשות כן שמא יבאו לטעות כן בישראל אבל שלא במקום מצות יבום כגון שיש לזה שמת בנים אם אחיו הגר מותר באשת אחיו מצד שהגר שנתגייר כקטן שנולד הוא ואין לו קורבא עם אחיו כלל או אם הוא אסור דין אחר הוא וכיצד הוא הדין אם הם אחים מן האב ולא מן האם מותרין ואין כאן חשש לשמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי בגיותם לא היה להם אחוה מצד האב כלל ומגזירה שמא יבאו להתיר אשת אח בישראל אין לחוש שהכל יודעין שאין צד קורבא לגוי מצד האב כלל ואם כן אף במקום הראוי ליבום כגון שלא היו לאחיו בנים אם בא לכנסה רשאי היו אחים מן האם ולא מן האב או מן האב ולא מן האם נחלקו בה רב אחא ורב ששת שלדעת רב אחא מותר שאם מן האב ומן האם הוא כולהו בתר אבא שדו ליה כלומר שאין קורין אותו אלא בן פלוני ואין כאן משום איחלופי בישראל ואם מגזירת שבאו מקדושה חמורה לקלה אין להם קורבת אישות אלא בחיי הבעל אבל לאחר מיתת הבעל לא דבעולת בעל יש להם אבל לאחר מיתה לא ואף באחים מן האם ולא מן האב אין להם קורבא מצד אישות ואי משום דאתי לאיחלופי בישראל הכל יודעין שהגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין לו שום קורבא ולדעת רב ששת אסור שאם מן האב ומן האם הם אף צד האם נזכר בהם וקורין לו גם כן בן פלוניתא ואתי לאיחלופי והלכה כרב ששת ומכל מקום דוקא בשנשאה לאחר שנתגייר שתפשו בה קדושין אבל אם נשאת לו כשהוא גוי אף באח מן האם לבד מותר ואף במקום הראוי ליבום אם רצה לכנוס כונס ואם היה הראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה חייב עליה משום אשת אח מן התורה ובכרת הואיל ושניהם לידתם בקדושה ואם שניהם הורתם ולידתם בקדושה הרי הם כישראל לכל דבריהם:
