מקור יבמות צ״א
1 פְּשִׁיטָא! בַּת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ.
2 וּבַת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר מִי מִיפַּסְלָא בִּזְנוּת? וְהָתַנְיָא: לְוִיָּה שֶׁנִּשְׁבֵּית, אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת — נוֹתְנִין לָהּ מַעֲשֵׂר וְאוֹכֶלֶת. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: קְנָסָא.
3 בַּת כֹּהֵן מִן הַתְּרוּמָה. אֲפִילּוּ בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן.
4 וְאֵין יוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה וְיוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁין כְּתוּבָּתָהּ וְכוּ׳. כְּתוּבָּה מַאי עֲבִידְתַּהּ! אָמַר רַב פָּפָּא: כְּתוּבַּת בְּנִין דִּיכְרִין.
5 פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לְדִידַהּ דַּעֲבַדָא אִיסּוּרָא — קַנְסוּהָ רַבָּנַן, לְזַרְעַהּ לָא קְנַסוּ רַבָּנַן — קָא מַשְׁמַע לַן.
6 אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין. אָחִיו שֶׁל רִאשׁוֹן חוֹלֵץ — מִדְּאוֹרָיְיתָא, וְלָא מְיַיבֵּם — מִדְּרַבָּנַן. אָחִיו שֶׁל שֵׁנִי חוֹלֵץ — מִדְּרַבָּנַן, וְלָא מְיַיבֵּם — לָא מִדְּאוֹרָיְיתָא וְלָא מִדְּרַבָּנַן.
7 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ וְכוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: בָּתְרָאֵי מוֹדוּ לְקַמָּאֵי, קַמָּאֵי לָא מוֹדוּ לְבָתְרָאֵי.
8 רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר: דְּמָה בִּיאָה דְּעִיקַּר אִיסּוּרָא — לָא קָנֵיס, וְכׇל שֶׁכֵּן מְצִיאָתָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ — דְּמָמוֹנָא הוּא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר לָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: מְצִיאָתָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דְּמָמוֹנָא הוּא — לָא קָנֵיס, אֲבָל בִּיאָה דְּאִיסּוּרָא הוּא — קָנֵיס.
9 וְתַרְוַיְיהוּ מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי: הָנֵי דְּיָתְבָא תּוּתֵיהּ לָא קָנֵיס, וְכׇל שֶׁכֵּן כְּתוּבָּה דִּלְמִשְׁקַל וּמִיפַּק קָאֵי. וְרַבִּי יוֹסֵי לָא מוֹדֵי לְהוּ, כְּתוּבָּה דִּלְמִשְׁקַל וּמִיפַּק — הוּא דְּלָא קָנֵיס, אֲבָל הָנֵי דְּיָתְבָא תּוּתֵיהּ — קָנֵיס.
10 רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קַמָּאֵי מוֹדוּ לְבָתְרָאֵי, בָּתְרָאֵי לָא מוֹדוּ לְקַמָּאֵי. רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר: כְּתוּבָּה, דְּמִדִּידֵיהּ לְדִידַהּ — לָא קָנֵיס, וְכׇל שֶׁכֵּן מְצִיאָתָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, דְּמִדִּידַהּ לְדִידֵיהּ.
11 וְרַבִּי אֶלְעָזָר לָא מוֹדֵי לֵיהּ: מְצִיאָתָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ הוּא דְּמִדִּידַהּ לְדִידֵיהּ — לָא קָנֵיס, אֲבָל כְּתוּבָה דְּמִדִּידֵיהּ לְדִידַהּ — קָנֵיס.
12 וְתַרְוַיְיהוּ מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמָה הָנֵי, דְּמֵחַיִּים — לָא קָנְסִי, בִּיאָה דִּלְאַחַר מִיתָה — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא מוֹדֵי לְהוּ: בִּיאָה הוּא דִּלְאַחַר מִיתָה לָא קָנֵיס, אֲבָל הָנֵי דְּמֵחַיִּים — קָנֵיס.
13 נִשֵּׂאת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וְכוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא אֲמַר רַב: הָכִי הִלְכְתָא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: גַּנָּבָא גַּנּוֹבֵי לְמָה לָךְ? אִי סְבִירָא לָךְ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּשְׁמַעְתָּיךְ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָזְלָה.
14 וְכִי תֵּימָא: אִי אָמֵינָא הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן — מַשְׁמַע אֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא, אֵימָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בָּאַחֲרוֹנָה! קַשְׁיָא.
15 אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמֵינָא, כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתְּתָא. הֲלָכָה מִכְּלָל דִּפְלִיגִי, מַאי הֲוָה לַהּ לְמִיעְבַּד — מֵיאנָס אֲנִיסָה?
16 וְעוֹד תַּנְיָא: כׇּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין צְרִיכוֹת הֵימֶנּוּ גֵּט, חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנִּיסֵּת עַל פִּי בֵּית דִּין. עַל פִּי בֵּית דִּין הוּא דְּבָעֲיָא גִּיטָּא, עַל פִּי עֵדִים לָא בָּעֲיָא גִּיטָּא.
17 מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַל פִּי בֵּית דִּין מִי בָּעֲיָא גֵּט? וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עָשׂוּ בֵּית דִּין בְּהוֹרָאָתָן — כִּזְדוֹן אִישׁ בְּאִשָּׁה. עַל פִּי עֵדִים — כְּשִׁגְגַת אִישׁ בְּאִשָּׁה. אִידֵּי וְאִידִי לָא בָּעֲיָא גֵּט.
18 אֶלָּא לָאו רַבָּנַן הִיא.
19 לְעוֹלָם רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, וְתָרֵיץ הָכִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עָשׂוּ בֵּית דִּין בְּהוֹרָאָתָן — כְּכַוּוֹנַת אִישׁ בְּאִשָּׁה וּבָעֲיָא גֵּט, עַל פִּי עֵדִים — כְּשֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנַת אִישׁ בְּאִשָּׁה וְלֹא בָּעֲיָא גֵּט.
20 רַב אָשֵׁי אָמַר, לְעִנְיַן אִיסּוּרָא קָתָנֵי, וְהָכִי קָאָמַר: עָשׂוּ בֵּית דִּין בְּהוֹרָאָתָן — כִּזְדוֹן אִישׁ בְּאִשָּׁה, וּמִיתַּסְרָא עַל בַּעְלַהּ. עַל פִּי עֵדִים — כְּשִׁגְגַת אִישׁ בְּאִשָּׁה, וְלָא מִיתַּסְרָא עַל בַּעְלַהּ.
21 רָבִינָא אָמַר, לְעִנְיַן קׇרְבָּן קָתָנֵי: עָשׂוּ בֵּית דִּין בְּהוֹרָאָתָן — כִּזְדוֹן אִישׁ בָּאִשָּׁה, וְלָא מַתְיָא קׇרְבָּן. עַל פִּי עֵדִים — כְּשִׁגְגַת אִישׁ בְּאִשָּׁה, וּמַתְיָא קׇרְבָּן.
22 וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא קַמַּיְיתָא — רַבָּנַן הִיא, וְתָרֵיץ הָכִי: חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, וְשֶׁנִּיסֵּת עַל פִּי בֵּית דִּין.
23 מֵתִיב עוּלָּא: מִי אָמְרִינַן מַאי הֲוָה לַהּ לְמִיעְבַּד? וְהָתְנַן: כָּתַב לְשֵׁם מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת, לְשֵׁם מַלְכוּת מָדַי, לְשֵׁם מַלְכוּת יָוָן, לְבִנְיַן הַבַּיִת, לְחוּרְבַּן הַבַּיִת, הָיָה בַּמִּזְרָח וְכָתַב בַּמַּעֲרָב, בַּמַּעֲרָב וְכָתַב בַּמִּזְרָח —
24 תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכׇל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. וְאַמַּאי? לֵימָא: מַאי הֲוָה לַהּ לְמִיעְבַּד! אִיבְּעִי לַהּ לְאַקְרוֹיֵי לְגִיטָּא.
25 אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְהָלְכָה צָרָתָהּ וְנִשֵּׂאת, וְנִמְצֵאת זוֹ אַיְלוֹנִית — תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכׇל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. וְאַמַּאי? נֵימָא: מַאי הֲוָה לַהּ לְמִיעְבַּד? אִיבְּעִי לַהּ לְאַמְתּוֹנֵי.
26 אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: כׇּל עֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, הָלְכוּ צָרוֹת וְנִישְּׂאוּ וְנִמְצְאוּ אֵלּוּ אַיְלוֹנִיּוֹת — תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכׇל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. וְאַמַּאי? נֵימָא: מַאי הֲוָה לַהּ לְמִיעְבַּד? אִיבְּעִי לַהּ לְאַמְתּוֹנֵי.
27 אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: כָּתַב סוֹפֵר גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבָר לָאִשָּׁה, וְטָעָה וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבָר לָאִישׁ, וְנָתְנוּ זֶה לָזֶה וְזֶה לָזֶה,
28 וּלְאַחַר זְמַן הֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הָאִישׁ, וְשׁוֹבָר מִתַּחַת יְדֵי הָאִשָּׁה — תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכׇל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. וְאַמַּאי? נֵימָא: מַאי הֲוָה לַהּ לְמֶיעְבַּד! אִיבְּעִי לַהּ לְאַקְרוֹיֵי לְגִיטָּא.
29 אָמַר רַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: שִׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ — תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכׇל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. וְאַמַּאי? נֵימָא: מַאי הֲוָה לַהּ לְמִיעְבַּד! אִיבְּעִי לַהּ לְאַקְרוֹיֵי לְגִיטָּא.
30 אָמַר רָבִינָא, תָּא שְׁמַע: כְּנָסָהּ בְּגֵט קֵרֵחַ תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה כּוּ׳ — אִיבְּעִי לַהּ לְאַקְרוֹיֵי לְגִיטָּא.
31 רַב פָּפָּא סָבַר לְמִיעְבַּד עוֹבָדָא בְּמַאי הֲוָה לַהּ לְמִיעְבַּד. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: וְהָתַנְיָא כׇּל הָנֵי מַתְנְיָיתָא!
32 אֲמַר לֵיהּ: וְלָאו שַׁנִּינְהוּ! אֲמַר לֵיהּ: וְאַשִּׁינּוּיֵי לֵיקוּ וְלִיסְמוֹךְ! וּפְסַק.
33 אָמַר רַב אָשֵׁי, וּלְקָלָא לָא חָיְישִׁינַן. הֵי קָלָא? אִילֵּימָא קָלָא דְּבָתַר נִשּׂוּאִין — הָא אַמְרַהּ רַב אָשֵׁי חֲדָא זִימְנָא, דְּאָמַר רַב אָשֵׁי:
פירוש מאירי על יבמות צ״א
1 כל הנשים שנישאו למי שהן ערוה אצלו הואיל ואין שם תפיסת קדושין אין צריכות גט חוץ מאשת איש שנשאת הן על פי בית דין כגון בעד אחד או אף שעברה ונשאת על פיו בלא הוראה לדעת קצת הן על פי עדים שצריכות גט משניהם ולענין קרבן אין הוראת בית דין מפקיעתה מן הקרבן שאין זו הוראה אלא טעות כמו שביארנו במשנתנו ולמטה צ"ד א' יתבאר שר' עקיבא מוסיף בהן אשת אח ואחות אשה בקדושין לבד והלכה כמותו לדעת קצת כגון שקדש אחיו אשה והלך לו ושמע זה שמת ויבם את אשתו ואחר כך בא וכן אם קדש אשה והלכה לה ושמע שמתה ונשא את אחותה ואחר כך באה שבאלו יש לחוש שמא יאמרו תנאי היה בקדושין ולא נתקיים וכדין נשא ואשת איש יוצאה בלא גט אבל בנשואין אין אדם מצוי לומר תנאי היה בנשואין שאין אדם עושה בעילתו זנות כמו שיתבאר למטה:
2 ומה שנתגלגל כאן מכתב לשם מלכות שאינה הוגנת לשום מדי לשום יון לבנין הבית לחורבנו ושהיה במזרח וכתב במערב או במערב וכתב במזרח ובכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת זו אילונית וכן בעריות שאמרו צרותיהן מותרות שהלכו הצרות ונישאו ונמצאו אלו אילוניות וכן בכתב סופר וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ובשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה ובענין כנסה בגט קרח יש מהן שהן הלכה ויש מהן שלא נאמרו אלא לר' עקיבא שהיה עושה ממזר מיבמה ומחייבי לאוין אבל לענין פסק אין הולד בהן ממזר אלא שבכלן תצא מזה ומזה משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים וכבר ביארנו ענין כלם בכדי הצורך לענין ביאור ולענין פסק במסכת גיטין פרק הזורק ע"ט ב':
3 כבר ביארנו שאם לאחר שנשאת אפילו על פי עד אחד יצא עליה קול שבעלה חי אין מוציאין אותה שאין אומרין הואיל ולא היה היתרה ברור אלא שהוצרכה להוראת בית דין מצד שלא היה לה אלא עד אחד הרי אותה שעה נידונת בקול אלא שבית דין העבירו וכשחזר הקול אחר שהתירוה הואיל ולא נשאת עדין נדונהו מאותה שעה והרי זה כקלא דמקמי נשואין שהרי אז דמקמיה היתר נשואין קמ"ל דלא שהרי אפילו עד אחד בא והעיד שלא מת אינו כלום שהרי הראשון כשנים כמו שביארנו ומכל מקום כתבו גאוני ספרד שאם הוחזק הקול בבית דין וכגון שאמרו פלוני שמע מפלוני ופלוני מפלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים הואיל ולא נישאה אין משיאין אותה ואין נראה כן: