מאירי על יבמות נ״ד

1 היה מתקשה והוא ישן והביאתו יבמתו עליה ובעל לא קנה שהרי אין כאן כונת ביאה כלל ובמתנמנם מיהא קנה וביבמתו מיהא אין בה חלוק אלא כל שבא עליה אפילו היא ישנה קנה:

2 כבר ידעת שהחובל בחברו חייב בחמשה דברים ומכל מקום חלוקים הם לשלשה דינין והוא שהנזק חייב בו אפילו באונס גמור כגון שנפל מן הגג ברוח שאינה מצויה שזהו אונס גמור ובזו אינו חייב על הצער ולא על השבת ולא על הרפוי שהרי כי יריבון וכי ינצו כתיב ומכל מקום אם לא היה אונס גמור אלא שהיתה שגגתו קרובה למזיד כגון נפל מן הגג ברוח מצויה חייב אף על אלו ומכל מקום בבושת אינו חייב עד שיתכון לגמרי כמו שביארנו במקומו ב"ק כ"ו ב' מעתה נפל מן הגג ברוח שאינה מצויה ונתקע באשה חייב בנזק ואם ברוח מצויה חייב בכלן חוץ מן הבושת וביבמתו מיהא לא קנה שאין כאן כונת ביאה כלל וכן אם נתכון להטיח בכותל והטיח ביבמתו לא קנה שאין כאן כונת ביאה כלל אבל אם נתכון להטיח בבהמה והטיח ביבמתו קנה שהרי יש כאן כונת ביאה כל דהו:

3 מצות יבום קודמת למצות חליצה שכך דרשו חכמים יבמה יבא עליה למצוה וכן דרשו בה יבא עליה אפילו על כרחה ואע"פ שאין כופין אותה מכל מקום אם אנסה קנאה וכבר ידעת שביאה גומרת בה ולא כסף ושטר:

4 זה שביארנו שהעראה כגמר ביאה מנדה למדוה שנאמר בה את מקורה הערה והוקשו כל העריות זו לזו מדכתיב כל איש אשר יעשה מכל התועבות האלה וכבר ידעת שאין משיבין על ההיקש ואלמלא שאין משיבין היה לנו לומר מה לנדה שכן מטמאה את בועלה בטומאתה ר"ל לטומאת שבעה וכדכתיב ותהי נדתה עליו ואם באת ללמדה מאשת אח דכתיב בה איש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא ומה ענין לומר בה נדה היא וכי אשת אח נדה היא כל ימיה אלא לומר שהיא כנדה לענין העראה אף אני אומר מה לאשת אח שכן בידו לרבות נשים הרבה וכלן עליו באיסור אשת אח ותיפשוט מינה לכל עריות הנאסרות מחמת אישות כגון אשת אב וחמותו וכלתו ואחות אשתו אבל אמו ואחותו ובתו מהיכן ואם באת ללמדה מאחות אב ואחות אם דכתיב בהו את שארו הערה מה לאלו שכן איסור הבא מאיליו ותיפשוט מינה לכל שכיוצא בהן אבל קורבא שמחמת אישות מהיכן ואם באת ללמוד חדא מתרתי אם מאשת אח ואחות אב ואם אף אתה משיב בצד השוה שבהן שהן משום שאר ר"ל מחמת קורבא אם שבא מאיליו אם שבא מחמת אישות הא אשת איש מהיכן ואם מנדה ואשת אח מה לאלו שכן אין אוסרן מתירן כלומר אין דבר האוסרן מתירן אלא דבר אחר הוא שמתירן ימים בנדה ומיתת ערירי באשת אח תאמר באשת איש שאוסרה מתירה בגט הא לא למדוה אלא מנדה ובתורת היקש:

5 ויבמה בחיי בעלה ר"ל שגרשה אע"פ שאין לה בנים הרי היא באיסור אשת אח אצל יבם ובכרת שהרי נאמר באשת אח נדה היא מה נדה אע"פ שיש לה התר לאחר מכן בשעת איסורה מיהא בכרת אף אשת אח כן:

6 הזכור אף העראה מחייבת בו שהרי נאמר בו משכבי אשה ולא עוד אלא אף הבהמה העראה מחייבת בה וכן הדין בכל איסורי ביאה חוץ משפחה חרופה כמו שיתבאר למטה:

7 אחותו ואחות האב והאם ואחות אשה שלשתן ערוה בין באחוה מן האב בין באחוה מן האם וכן אשת אחיו ערוה אף באחיו מן האם אבל אשת אחי אביו אינה ערוה אלא מן האב כך למדוה מגזירה שוה כתיב הכא ערות דודו גלה ונאמר בנמכר לגוי או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב דוקא דכתיב ממשפחתו ומשפחת אם אינה קרויה משפחה אף כאן מצד האב ומכל מקום חכמים הוסיפו באיסורה ומנאוה עם השניות:

8 לפי דרכנו למדנו בנמכר לגוי שקרובי האם אינם בכלל מצות גאולה וכבר ביארנו במקומו קדושין ט"ז ב' שבית דין כופין את קרוביו לפדותו שלא יטמע בגוים ואם לא פדוהו קרובים או שאין ידם משגת מצוה ביד כל ישראל לפדותו ויראה שאף קרובי האם אין כופין אותם ומכל מקום גדולי הרבנים פירשו כאן שקרובי האב קרובים יותר מקרובי האם והקרוב קרוב קודם ונראה מדבריהם שאם אין קרובי האב או שאין ידם משגת כופין את קרובי האם ולא נתברר לי:

9 יתבאר במסכתא זו בפרק האשה רבה צ"ו א' במי שאמרו לו מתה אשתו ונשא אחותה מאביה וחזרו ואמרו לו שמתה ונשא אחותה מאמה חזרו ואמרו לו שמתה ונשא אחותה מאביה ואמרו לו שמתה ונשא אחותה מאמה ונודע שכלן קיימות שמותר בראשונה ובשלישית ובחמישית וביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה ואסור בשניה וברביעית ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה וכן בכמה על דרך זה ובאמת לא היה לו לבעל השמועה ללמדנו אלא בשלש ושיאמר מותר בראשונה ובשלישית ואסור בשניה אלא שבא ללמד שאף במקום ערבוב יתר כזה אין מחמירין ביותר מכן והצעת הענין דרך משל הרי שאשתו הראשונה שרה שהיא בת אדם מחוה ונשא שניה לה רבקה שהיא בת אדם מנעמה והרי היא אחות הראשונה מאביה ונשא שלישית רחל שהיא בת נעמה משת ונמצאת אחות השניה מאמה ונשא רביעית לאה שהיא בת שת מעדה ונמצאת אחות השלישית מאביה ונשא חמישית דינה שהיא בת עדה מאנוש ונמצאת אחות הרביעית מאמה והרי חמש נשים שרה רבקה רחל לאה דינה ושלשה אבות אדם שת אנוש ושלש אימהות חוה נעמה עדה ואמר שמותר בראשונה ר"ל שרה שהיא אשתו גמורה ובשלישית ר"ל רחל שהרי אין בה אחוה כלל עם אשתו הראשונה ואע"פ שהשלישית אחות השניה מאמה הרי ביאת השניה אונס היא ונושאין על האנוסה אבל השניה אסורה שהרי היא לראשונה אחות מן האב ואסור ברביעית שהרי ביאת השלישית הואיל והותרה לו ביאת קדושין היא והרי הרביעית אחות השלישית מן האב ומותר בחמישית אע"פ שהיא אחות הרביעית שביאת הרביעית אינן קדושין ולפי דרכך למדת שאחות אשה אף מן האם אסורה דהא לא שרית ליה בשלישית אלא משום דשניה לאו אשתו היא הא אלו היו קדושי שניה קדושין היה אסור אף בשלישית כמו שביארנו: