מאירי על יבמות י״ט

1 אלא דמשני ליה דדילמא שאני ליה לר' שמעון בין זיקת יבם אחד לזיקת שנים שלא אמר זיקה ככניסה אלא ביבם אחד כי הא דמתניתין ושני אחים דוקא קאמר אבל בתרי לא ואע"ג דאמתניתין דפירקין קמא קא מהדר ואי אפשר לה אלא בשלשה משום הכי שני בלישניה ונקטה הכא בשני אחים לאשמועינן דאין זיקה אלא בחד ואם כן היינו טעמיה בנולד ולבסוף ייבם ולפום מאי דאמרינן השתא דשני ליה בין זיקת יבם לזיקת יבמים מאי דקאמר בפירקין קמא ט' א' אמאי דאקשינן והא אמר ר' אושעיא חלוק היה ר' שמעון אף בראשונה ומשנינן הא איתותב לא איצטריך לשנויי הכי ר"ל הא איתותב דהא אף לר' אושעיא לא פליג ר' שמעון בתלת אחי ומתניתין דפירקין קמא הואיל ובצרת צרה היא על כרחך בתלת אחי היא אלא דלא פסיקא ליה דהא לרב יוסף לא שני ליה בין יבם ליבמים כלל:

2 אלא דהדר מקשי ומי שני וכו' לאו אפלוגתא דיבם אחד לשני יבמים קאי אלא אעיקר מילתיה דר' אושעיא קא מהדר דקאמר חלוק היה ר' שמעון אף בראשונה ואקשי ליה מיהא דמשמע מינה בהדיא דר' שמעון מודה בנולד ואחר כך ייבם דתניא כלל אמר ר' שמעון כל שהלידה של שלישי זה שלא היה בעולמו של ראשון קודמת לנשואי השני ר"ל ליבומו ומת השני לא חולצת ולא מתיבמת דאשת אחיו שלא היה בעולמו היא נשואין קודמין ללידה דהיינו ייבם ולבסוף נולד חולצת או מתיבמת ומאי לאו ביבם אחד כו' דאי בשני יבמים מאי כללא הא איכא יבם אחד דלא:

3 והדר אותביה מיהא שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי קרובות כגון שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות לשלישי ואינו מיבם לאחת מהן שהרי שתיהן זקוקות לו ופוגע בקרובת זקוקתו וכן הלכה כמו שביארנו בפרק ראשון ח' א' בשמועת ולקח ולקחה לאסור צרות ועריות אלא דהכא אתינן עלה מדקאמר ר' שמעון פוטר ר"ל אף מן החליצה וכל שכן מן היבום ואי סלקא דעתך זיקה ככנוסה הרי הנזקקת תחלה ככנוסה לו ולייבמה וליפטר אידך ור' שמעון פוטר בשתיהן קאמר ר"ל בראשונה ובשניה:

4 ומפרש ליה דפוטר בשניה קאמר והאי דקאמר בשתיהן פירושו שניה שבזוג זה ושניה שבזוג זה והוא סובר ששני אחים נשואים שתי זוגות של קרובות כגון שראובן נשא אמה ושמעון את בתה ומצד אחר נשאו שתי נשים שהן אחיות וכשמתו השלישי מיבם אותן שנזדקקו לו תחלה והן נשי אותו שמת תחלה שהם אם שבזוג אמה ובתה ואחות שבשתי אחיות וקאמר טעי רבא בארבעה זוגי כלומר שהרי ארבעה זוגות הוזכרו בבריתא וטעה בהם בשנים חדא דאו או קתני ואין כאן אלא זוג אחד של קרובות ולדעתך לא שייך למימר פוטר אלא בשניה ועוד דאי נמי לא גריס או או היה לו לומר פוטר בארבעתן שהרי ארבעה זוגות הוזכרו בה והוא פוטר בשניות שבהן ר"ל כל הנישאות לשני ועוד אפילו תימא דאיהו לא תני אלא שתי זוגות על כרחך ר' שמעון אף בראשונה פוטר דהא קאמר בשעה שהקרובות נעשות צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין באחת מהן:

5 וחזר ופירשה בשנפלו בבת אחת דאי איפשר לומר בהם זיקה ככניסה הא לדידיה כל שנפלו בזו אחר זו ראשונה מתיבמת אפילו לאחר שנפלה השניה דזיקה ככניסה אלא דהכא בנפלו בבת אחת וסבירא ליה דאיפשר לצמצם מיתת שני האחין כאחד ועל דעת ר' יוסי הגלילי שאמר רחל שלא ביכרה וילדה שני זכרים כאחד שניהם לכהן שהרי דין בכורה על כל אחד מהם:

6 ולענין פסק בזו אין הלכה כן אלא אי איפשר לצמצם ועל כל פנים האחד הוציא ראשו תחלה ואין ידוע אי זה והילכך אחד לו ואחד לכהן וכהן נוטל כחוש והשני ספק בכור ואם מת אחד אין לכהן כלום שהמוציא מחברו עליו הראיה ואם הן זכר ונקבה אין לכהן כלום והזכר ספק בכור כמו שיתבאר במקומו:

7 ורב פפא קאמר דר' שמעון לא פליג בקמייתא ותניא כותיה מיהא שני אחים שבעולם אחד ומת אחד מהם בלא ולד ועמד השני לעשות בה מאמר ולא הספיק עד שנולד לו אח ומת שני הרי הראשונה יוצאה משום אשת אח שלא היה בעולמו ושניה חולצת או מתיבמת:

8 ולענין פסק זו אינה הלכה כדכתיבנא לעיל י"ח א' אלא אף זו חולצת ולא מתיבמת דהוה לה צרת אשת אח שלא היה בעולמו בזיקה ואם כן בין בעשה מאמר בין לא עשה בה מאמר שניה חולצת ולא מתיבמת וראשונה יוצאה משום אשת אח שלא היה בעולמו:

9 אלא דהכא מדר' שמעון אתינן עלה דקאמר עלה דהאיך ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה כלומר לא כל אחת שתזדמן אלא הכי קאמר כל שעשה בה השני מאמר יש בהן אחת שביאתה או חליצתה מזה שנולד פוטרת את האחרת והוא שביאתה או חליצתה של אשת אחיו השני פוטרת בעלת המאמר ומשום דלר' שמעון מאמר אין אומרין בו שהוא קונה במקצת אלא או קונה לגמרי או אינו קונה כלל והלכך מה נפשך אי מאמר קונה הוו להו שתי יבמות מבית אחד וביאתה של זו או חליצתה פוטרת האחרת אי מאמר לא קני הרי בעלת המאמר פטורה מצד אשת אח שלא היה בעולמו ושניה לאו צרתה היא ואע"פ שהוא סובר יש זיקה והויא לה שניה צרת אשת אח שלא היה בעולמו בזיקה אינו סובר יש זיקה לענין איסור צרה אבל חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה האחרת דילמא מאמר לא קני ואשת אח שלא היה בעולמו היא והויא לה אידך בת חליצה ויבום ומיהו אף בעלת המאמר חולצת דדילמא קני והויא לה בת חליצה ויבום והאחרת לא נפטרה בחליצתה דהא צרה ודאי ובעלת מאמר ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי הא אם בא עליה ודאי נפטרה חברתה ואף מהא הוה מצי לאותובי לר' אושעיא ולא איצטריך לסיפא דהא מדקאמר חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרתה על כרחך זיקה לאו ככניסה דאי הכי אף כשתאמר מאמר לא קני מכל מקום משעת נפילה הויא לה ככנוסה לאחיו השני אלא שתירצו בתוספות דהוה מצי לשנויי ליה גזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות משני בתים אחת מתיבמת ואחת פטורה:

10 ואקשי ליה מסיפא והכי גרסינן לה גירסא דוקא נולד לו אח ואחר כך כנסה השני ומת שתיהן פטורות מן החליצה ומן היבום שהראשונה יוצאה משום אשת אח שלא היה בעולמו ושניה משום צרתה ולא פליג איניש בהא כנסה ואחר כך נולד לו אח ומת אף זו שתיהן פטורות דברי ר' מאיר אע"ג דהוה ליה ייבם ואחר כך נולד ור' שמעון אומר הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור מייבם או חולץ לאי זו שירצה האי בבא דסיפא ר"ל כנסה ונולד לו אח למאן קתני לה כלומר להודיעך כחו של מי תנא לה באפי נפשה אי לר' מאיר ליערבינהו דהא כולהו חד דינא אית להו אלא לאו להודיעך כחו דר' שמעון לאשמועינן דבהא לחודה הוא דפליג ולאו דוקא משום דתנא ליה באפי נפשה דהא מתניתין נמי דעדיפא מינה פלגינהו ואפילו הכי אמרינן דר' שמעון פליג אתרויהו אלא מדפלגה וקאמר ר' שמעון עלה דסיפא הואיל ומצאה בהיתר כו' דהיינו בייבם ולבסוף נולד וודאי משום הכי פלגה דלימא ביה ר' שמעון האי לישנא ובקצת ספרים נוסחאות אחרות יוצאים מהם כמה בלבולים ללא צורך ואף בנוסח זה יש מפרשים בו צדדים אחרים ואין צורך בכך ולמדת מכל מקום דנולד ולבסוף ייבם כלם שוים בו ומכל מקום אף בייבם ולבסוף נולד הלכה כחכמים כמו שביארנו:

11 העושה מאמר ביבמתו בעל כרחה לא עשה כלום ואע"פ שקנין יבמה בעל כרחה במאמר מיהא אין דין אלא כקדושין דעלמא מה קדושין דעלמא בעל כרחה אינן כלום אף קדושין של יבמה בעל כרחה אינן כלום הא ברצונה קנה במקצת על הדרך שביארנו לדעת חכמים וכשכנסה קנאה לגמרי עד שאם בא לגרשה מגרשה בגט וכן שלאחר שגירשה אם רצה מחזירה ואין דנין אותה כאשת אח שלא במקום מצוה כמו שיתבאר: