1זה שביארנו שמיתת בית דין דוחה עבודה דוקא על הדרך שביארנו ר"ל שהיה רוצה לעבוד ולא התחיל עדין אבל אם התחיל בעבודה ממתינין לו עד שיגמור שנאמר מעם מזבחי ולא מעל מזבחי:2אף קבורת מת מצוה אינה דוחה שבת ומכל מקום דוחה היא את העבודה ואין צריך לומר הטומאה לבד ר"ל שאם אין לו קוברים רשאי הכהן לדחות לאו דלא יטמא ליטמא לו ולקוברו ואפילו היה כהן גדול ונזיר והולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו הכל נדחה מפני מת מצוה כמו שביארנו במסכת ברכות י"ט ב':3טמא שאכל בשר קדש בטומאה חייב כרת שנאמר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו ונכרתה והוא הדין לשאר קרבנות ובשגגה מביא קרבן עולה ויורד ואף טבול יום או מחוסר כפורים בדין זה אלא שגדולי המחברים כתבו באלו שלוקה ואין בו כרת ומכל מקום הקדיש אוכלין לבדק הבית ואכלן בטומאה אין כאן כרת והוא שאמרו שלמים בכלל הקדשים היו שנאמר בהם כל איש אשר יקרב מזרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל וטומאתו עליו ונכרתה למה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדין שהם קדשי מזבח אף כל כו' כך היא המדה כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא:4מדה זו אינה אלא כשהכלל והפרט בענין אחד או שניהם באיסור או שניהם בהיתר שמאחר שנמצאו שניהם בענין אחד יש לדון בו למה יצא ודאי להקיש אליו לידון הכלל כעין הפרט אבל כל שהכלל בענין אחד והפרט בענין אחר מדה אחרת היא והוא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש ודינו שלא להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש הא משהחזירו הכתוב חזר הפרט לכללו ואף דבר החדש שבו נידון על כל הכלל אלא אם כן נתמעט ממנו צד אחר וכבר ביארנו דבר זה למעלה בביאור הסוגיא:5מצורע שחל שמיני שלו ערב הפסח וראה קרי בו ביום הרי זה טובל ומכניס ידיו לעזרת נשים או נכנס כלו לשם ליתן דם בבהונותיו ומשלח קרבנותיו על הדרך שכתבנו למעלה שעזרת נשים אינה בכלל מקדש ונמצא שאין איסור ביאת טבול יום בעזרת נשים אלא מדברי סופרים ואין מעמידין אותו במקום עשה שיש בו כרת ואפילו ראהו בלילה שמחרתו שמיני שמאחר שהעלינו את הענין מפני שעשה שיש בו כרת דוחה איסור סופרים אין בו הפרש בין לילה ליום ולא הזכירו בגמרא בה הפרש זה אלא לדברי עולא שהיה מפרשה באיסור ביאת מקדש של תורה שבכרת והיה סובר שאף עזרת נשים בכלל זה ויש פוסקים כן מכח שמועה זו שמוכחת כן להדיא במסכת זבחים ל"ב ב' ואף בתוספתא פ"א דכלים ה"ח אמרו כל הטמאים שנכנסו משער ניקנור ולפנים אפילו מחוסרי כפרה חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת אלא שבאין עליה מטעם הואיל ואישתרי אישתרי ולדעת זה אף בשלא טבל כן כמו שכתבנו בביאור הסוגיא וכן לדעת זה דוקא שראה בשמיני ויש פוסקים גם כן שעזרת נשים בכלל מקדש אלא שאין מתירין בביאת כלו אלא בהכנסת ידיו ומפני שהם סוברים ביאה במקצת לא שמה ביאה וכבר כתבנו כל הענין למעלה:
