1כל שנבעלה לפסול לה נעשית זונה להיות כהן לוקה עליה ואף לדעת הפוסקים שלענין מלקות לא נעשית זונה אלא מחייבי כריתות מכל מקום כל שנבעלה לפסול לה נעשית זונה ליפסל לינשא לכהונה אם היא בת ישראל ואין צריך לומר שאם נשאת אינה אוכלת בתרומה ואם היא בת כהן נפסלה מן הכהונה ומן התרומה שנאמר ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה ושמא תאמר ומאי בעינן קרא והא מכיון דזונה היא הרי כתיבא זונה בהדיא יש שפירשוה בנבעלה באונס שאין ביאת אונס עושה זונה ללקות עליה כמו שהתבאר ויש מפרשין דלמאן דאמר אין זונה מחייבי לאוין ללקות עליה קא בעי לה ומכל מקום למדת שכל בן תשע שנים ויום אחד הפסול לה שבא עליה הן שהיא כהנת הן שהיא לויה הן שהיא ישראלית הואיל ומכל מקום נבעלה לפסול לה נפסלה מן הכהונה והתרומה אף הפסול שכל זרעו ממנה כשר כגון מצרי שני או שמקצת זרעו ממנה כשר ר"ל שאתה רשאי לישא בתו כגון עמוני ומואבי שנקבותיהם מותרות הואיל ומכל מקום פסול לה פסלה ואע"ג דקרא בכהנת כתיב ובת לרבות לויה וישראלית:2בת כהן הנשאת לישראל הרי היא כזרה גמורה ואכילת תרומה עליה בלאו ועשה בלאו מדכתיב וכל זר לא יאכל בו ובעשה מדכתיב ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל אלמא הא מעיקרא לא תיכול:3אע"פ שהקדשים נאסרו לאונן התרומה מכל מקום מותרת לו שנאמר וכל זר זרות אמרתי לך ולא אנינות:4בת כהן הנשאת לישראל שמת בעלה או גירשה ואין לה זרע שחוזרת לתרומת בית אביה כמו שהתבאר מכל מקום לחזה ושוק מיהא נפסלה לעולם כך למדנו מפי השמועה מלחם אביה תאכל מלחם ולא כל לחם חוזרת היא לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק:5גוי ועבד הבא על בת ישראל אע"פ שהולד כשר מכל מקום נפסלה מן הכהונה בביאתם ובת כהן מן הכהונה ומן התרומה שנאמר ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לו אלמנות וגירושין בה יצאו גוי ועבד כו' ואע"ג דקרא בכהנת כתיב ובת לרבות לויה וישראלית ולמדת שגוי ועבד וחייבי לאוין פוסלין בביאתן ואין צריך לומר חייבי כריתות: