מאירי על יבמות צ״ח א

1 זה שביארנו שאין אבות לגוי לא מחשש שסתמן זונות הן ואין הולד נידון אחר הבעל אלא אפילו היו שני אחים תאומים שנתגיירו שאי אפשר לתאומים אלא מאב אחד וכדקיימא לן טפה אחת היא שנחלקת לשתים או שהיו בעל ואשתו חבושים בבית האסורין שהדבר ידוע שאביו של זה הוא אביו של זה כך הוא הדין כל שהוא מעובדי האלילים ואינו בגדר הדתות הרי הוא כבהמה שאין חוששין בו לזרע האב כלל:

2 כבר ביארנו בסמוך שלא אסרו אף באח מן האם אלא בשנשאת לו לאחר שנתגייר אבל אם נשאת לו כשהוא גוי מותר ואין גוזרין כשהוא גוי אטו כשהוא גר ומכל מקום דוקא שלא בא עליה משנתגייר הא כל שבא עליה משנתגייר בעידי יחוד אסור ודאי בחזקת אישות גמר ובעל:

3 כל תלמיד חכם המורה הלכה מחודשת אם קודם מעשה הצריך לו אמרה שומעין לו ואם על מעשה הצריך לו עכשו הוא אומרה אין שומעין לו אלא אם כן הדברים מוכיחין בה הרבה שכך הוא:

4 שמועה זו שאנו מזכירין עכשו ר"ל גר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה יש מפרשים שדינין הנזכרים בה נאמרים גם כן להורתו ולידתו שלא בקדושה ר"ל שאף זה יש לו שאר אם ומפני שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקלה שהרי על כל פנים זו שאמרו יש לו שאר אם ואין לו שאר אב מטעם זה הוא ר"ל שלא יאמרו כו' שהרי בפרק ארבע מיתות הקשו ממנה לר' מאיר במה שאמר כל ערוה שבית דין ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה ואם הטעם משום דאתי לאיחלופי מה ראיה מזו לבני נח והלא אינה אלא מפני ישראל ואף במסכתא זו בפרק שני פירשנו כן ומעתה לא נאמרה כאן בלשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אלא למעט הורתו ולידתו בקדושה שזה ודאי מותר אף בשאר אם שישראל גמור הוא ואין חוששין לו לומר באנו מקדושה חמורה לקלה ויש מפרשים שדינין אלו אף בהורתו ולידתו בקדושה הן כלומר שאף זה יש לו שאר אם וזה שלא נאמרה בהורתו ולידתו בקדושה מפני שבזו היה צריך להפריש בין אותן קרובות שנתגיירו לאותן שנולדו אחר גירותן שבאותן שנולדו אחר גירותן אף בשאר האב אסורין מן התורה וכן לא נאמרה בהורתו ולידתו שלא בקדושה כדי ללמד שאף בלידתו בקדושה אין לו שאר אב ומכל מקום הוא הדין אף בהורתו ולידתו שלא בקדושה ואם כן כל גר הן הורתו ולידתו שלא בקדושה הן שתיהן בקדושה הן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אין לו קורבא עם קרובות שבגיות שנתגיירו אחר כן ומותר בכלן ומדברי סופרים לאסור לו שאר אם ולא שאר אב:

5 וכיצד דנין בדבר זה נשא בגיותו אחותו מן האם ונתגיירה עמו יוציא והוא הדין שאם לידתו או הורתו ולידתו בקדושה לא ישא וכל שכן באמו שהרי יש כאן גזירת באנו מחמורה לקלה וכן בכל שלידתו בקדושה שמא יבא להתחלף ולישא אחותו הנולדת אחר שנתגיירו שהיא בכרת הואיל ולידת שניהם בקדושה אחותו מן האב ולא מן האם יקיים אחר שנשאן בגיותו ונתגיירו או אם לידתו בקדושה שנתגיירה היא ונשאה וכל שכן אחות אביו מן האב אבל אחות אביו מן האם ר"ל שאחות אביו של זה ואביו הם אחים מן האם יוציא ומשום דדמיא לאחותו מן האם אי נמי משום דלדידהו נמי אסירא וכמו שדרשו בפרק ארבע מיתות על כן יעזב איש את אביו אחות אביו ר"ל מן האם אחות אמו מן האם ר"ל שאמו של זה ואחותה אחיות מן האם יוציא אבל אחות אמו מן האב ר' מאיר אומר יוציא הואיל ויש בה צד אם ואע"פ שלא נאסרה להם גוזרין בה אטו אידך וחכמים אומרין יקיים שאינו דומה לאחותו מן האם והלכה כחכמים וגדולי הרבנים פירשו בכל אלו טעם אחר כמו שכתוב בפירושיהם ואין דבריהם נראין ואף הם עצמם פירשוה במסכת סנהדרין בדרך אחרת ומותר באשת אח אפילו אחיו מן האם אם נשאה כשהוא גוי אבל אם נשאת לו אחר שנתגייר אסורה ובאשת אחי האב אפילו נשאה משנתגייר שלא הוצרכנו להעמידה בנסבה כשהוא גוי אלא משום אשת אחיו אבל אשת אחי האב אף בנשאה משנתגייר מותרת שהרי רב ששת עצמו לא אסר למעלה באשת אח מן האם אלא משום דקרו ליה נמי בני פלוניתא אבל באשת אחי האב כל כרחין אחי האב קורין לו ושאר כל העריות מותרות לאיתויי אשת אב והוא הדין לאשת הבן אפילו נשאה משנתגייר ויש חולקין בזו לומר דוקא שנשאה בגיות נשא אשה ובתה בגיותו ונתגיירו עמו כונס אחת ומוציא אחת ואי זו שירצה כונס ואין אומרין לכנוס את הראשונה ויוציא את השניה שנשאת בעבירה הואיל ומן התורה שתיהן מותרות והוא הדין לישראל שנשא אשה ובתה גיורת ולמדת שאשה ובתה מותרות לבן נח שאין להם עריות של אישות כלל ומכל מקום אם היתה לידתן בקדושה חייב עליהן וכשם שגזרו באשה ובתה לכנוס אחת ולהוציא אחת כך בשתי אחיות מן האם וכן בכל קרובות שהיה להן בהן דין שאר בגיותן אבל אותם שאין להן בהן שאר בגיותן מותרות לו בגרותו ומתוך כך כל שלשה דורות שלו למטה כגון בתו ובת בנו ובת בתו וכן בת בנה של נקבה שאף היא אין לה שאר עם אם אביה מותרין בגרים וכן איסורי אישות שלמטה כגון כלתו ואף בתו שנתגיירה מותרת לו אבל אחותו מן האם או מן האב או מן האם ומן האם ואחות האם מן האם ואמו ואם אמו ואשה ובתה ובת בתה וחמותו ואם חמותו ושתי אחיות מן האם כלן אסורות לו וכל שהתירו בקיומן כגון אחותו מן האב ואחות אביו מן האב ואחות האם מן האב לכתחלה מיהא לא יכנוס ומכל מקום גדולי המחברים מתירים אחות האם מן האב לכתחלה וקצת חכמי הדורות נסכמים בה ואין נראה כן נשא גיורת ומתה מותר באמה ובבתה שלא גזרו בקורבתן אחר מיתה כלל וכבר ביארנו ענין שמועה זו במסכת סנהדרין פרק שביעי אלא שבכאן הרחבנו בה יותר: