אילת השחר (מלבי"ם) ת״פ

« אילת השחר (מלבי"ם) תע״ט אילת השחר (מלבי"ם) תפ״א »

1 מלבי"ם פתח ↗

והנה הנגע עמד בעיניו: דע שיש הבדל בין עין המורה על הצבע ובין מראה, ש"עין" מציין רק הצבע ו"מראה" מציין כל פרטים הנראים בו כמו "כמראה צרעת" לקמן פסוק מג "כמראה אש" במדבר ט׳:ט״ו "כמראה הלפידים יחז׳ א "כמראה הבזק" שם היו בכל הפרטים כאש ולפידים אבל "כעין הבדולח" במדבר א "כעין נחושת קלל" יחז׳ א היא רק בצבע. ולכן תמצא "כמראה סוסים מראהו" יואל ב׳:ד׳ "כמראה אדם" דניאל יוד שלא בא על הצבע. לפ"ז אם היה אומר "והנה הנגע עומד במראיו" היה כולל שהוא עמוק מעור בשרו, אבל "עמד בעיניו" פירושו בגווניו. והראב"ע כתב עמד בעיניו הטעם "במראהו" כי המראה היא בעין וכל המפ׳ אמרו שטעמו "בעצמו" והטעם "כאשר היה" עכ״ל וכיון על ת״א "והא מכתשא קם כדהוה" שפירש "בעיניו" – בעניניו. וכן במדבר רבה נשא פ״ו ואין בעיניו אלא תחתיו כמד״א "והנה הנגע עמד בעיניו". וכן במ״ש רש״י במראהו כשעורו הראשון פי׳ הרא"ם שדעתו שמלת "בעיניו" כמו בעניניו. אמנם הספרא פי׳ על הגוון שלכן במ״ש פסוק לז "ואם בעיניו עמד הנתק" הוכרח הספרא שם לבאר על עין הרואה מפני שהנתק אין לו גוון כמו שנבאר בס׳ קל״ו. והנה ממ״ש בעיניו בלשון רבים שהיל״ל "בעינו" זאת שנית מה שחזר שם "הנגע" והי׳ די לומר סתם "והנה עמד בעיניו לא פשה בעור" ונדע שמוסב על הנגע, וכבר בארנו שכ״מ שחוזר בשם יש בו טעם, ע״ז פי׳ רבותינו מפני שהכתוב פתח בבהרת כמ״ש "ואם בהרת לבנה היא והסגירו" והבהרת שם פרטי לעזה כשלג, ונגע היא שם כלל לכל ד' מראות נגעים וקיי״ל דכולם מצטרפין זב״ז כנ״ל ס ל״ט ואם היה אומר "והנה עמד בעינו" הייתי מפרש על הבהרת לבד שעמד במראהו הפרטי שהיא עזה כשלג והייתי אומר שאם נשתנה למראה אחר אף לא׳ מד׳ מראות, נגע אחר היא. לכן אמר "והנה הנגע שהיא שם כולל כל ד׳ מראות עמד בעיניו" ר״ל בארבעה גווניו כל שהיא עדיין בא׳ מן גווני הנגע, בין שהיה עזה כשלג והכהה למראה קרום ביצה, בין שהיתה כקרום ונעשית עזה. וז״ש בספרא שאם העז והכהה, כהה והעז כאילו לא כהה ר״ל עדיין נקרא "עומד בעיניו" ומ״ש כאילו לא כהה ר״ל כאילו לא נעשה בו שינוי וכן לכן אמר "לא פשה הננע" – שלא פשה בא׳ מד׳ מראות, שאם הנגע כשלג והפשיון כקרום, הגם שלא פשה הבהרת מ׳׳מ הרי פשה הנגע, כי לענין שם נגע כל הד׳ מראות הם מין א׳. וזה כלל בלשון שמלת "והנה" מורה תמיד על התחדשות דבר חדש כמו "וירא והנה חרבו פני האדמה" בראשית ח׳:י״ג "ועתה הנה אשתך" שם יב ויהי בבקר והנה היא לאה" מכלל דעד השתא לאו היא לאה מגלה דף יג : "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" אר״א מכאן שהיה הקב״ה בונה עולמות ומחריבן עד שבנה את אלו ואמר דין הניין לי ודין לא הניין לי ב״ר שם, ר״ל שמלת "והנה" מורה שעתה נתחדש דבר שהעולם טוב מה שלא הי׳ תחלה. וברבה פרשה מד' "והנה דבר ה׳ אליו" – והנה ה׳ בא ודבר עמו ר״ל והנה מורה התחדשות והלא דבר עמו מתחלה וע״כ שהדבור תחלה היה ע״י מלאך ועתה נתחדש שבא ה' ודבר עמו. ולפ"ז איך אמר פה "והנה הנגע עמד בעיניו" שזה אינו התחדשות רק בהפך שלא נתחדש דבר. מזה הוציאו חז"ל שאף אם היה זה ענין חדש וכגון שבתוך ימי ההסגר פשה או כנס, אין זה מועיל ולא מזיק, רק אם נתחדש עתה שעמד בעיניו ולא פשה ודומה כקודם ההסגר יסגירהו שנית. וז"ש שאם כנס בימי ההסגר ופשה ביום השביעי וחזר למה שהיה מקודם אין זה פשיון. וכן אם פשה בימי ההסגר וכנס ביום השביעי לשיעור שהיה תחלה כאילו לא פשה

1 יש הבדל בין 'עין' המורה על הצבע ובין 'מראה'. "עין" מציין רק הצבע לבד, ו"מראה" מציין כל הפרטים הנראים בו. שם סימן סא, וסימן קמט

2 "מראה הנגע" אינו אמיתת הדבר כמו שהוא, רק שכן נראה לעין. שם סימן נ

« אילת השחר (מלבי"ם) תע״ט אילת השחר (מלבי"ם) תפ״א »