1תורת ה' תמימה. כשם שאין בה חסרון כך לא יתכן שיהיה בה יתרת. וכל מקום שנראה שהלשון ארוך ויש בו דברי מותר – תקנוהו חז"ל בחכמתם ובארו לאיזה צורך האריך. והוא או ללמד שהדין נוהג גם ביתר מקומות, או להשמר מטעות, או להורות איזה כוונה שנייה, או להמשיך המאמר ולפרשו כפי דעת הקבלה.2ויש בזה דרכים רבים שונים. וכבר בארנו בזה למעלה כמה כללים ביתורים מוגבלים.3כמו בשם הפעל הנוסף על הפעל. והמקור הנוסף למעלה פרק ד4שם המספר המיותר פרק ח ועוד פרק ט כלל עז כלל פ5ושם הסוג הנוסף כלל צה6ושם תואר הנוסף פרק יד7והשם הכפול פרק טו8והפעל הנשנה פרק יז9וזולת אלה, כל מקום שיש יתור לשון – יש בו דרוש. והם יסודות הקבלה ואדניה.10ותמצא דרושים כאלה:11ויקרא סימנים: סג, סז, ע, קעט, רסו, רלא, שמז, שנ, שנב, שנח, שעו, שפב, שפד12צו סימנים: ב, יא, טו, כא, כח, כט, לה, לט, נ, נא, סמ"ך, עו, פח, צח, קל, קמט, קנב13שמיני סימנים: יג, מח, סז, עג, פד, צג, צה, צח, קב, קג, קט, קמג, קמז14תזריע סימנים: ג, יב, יז, כז, מד, נז, סו, סז, עז, פב, פו, צא, צב, צה, קל, קלב, קלח, קמ, קנב, קנז, קסה15מצורע סימנים: ד, כא, כד, לו, מג, מו, מח, נט, עב, עד, עו, פה, צז, קכה, קכז, קמא, קמה, קמז, קמח, קנה, קנז, קעג, קעד, קפ, קפא, קצ, קצא16אחרי סימנים: כו, לט, פז, צו, צט, קג, קכה17קדושים סימנים: לג, נב, נו, נז, פא, צב, צה, קז, קיד18אמור סימנים: נה, נח, פד, פט, צט, קג, קה, קו, קטז, קלא, קלז, קמד, קסז, קעח, קפג, רב, רח, רכד, רמח, רנא19בהר סימנים: ג, ד, ט, יז, כג, כו, כח, לד, מז, מח, נא, נו, סג, סז, פג, פז, פט, צ, צג, ק20בחוקותי: סימן נט21וכל שכן אם מוסיף דברים שסותרים אל הלשון. כמו במה שכתוב "מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש" והם לא אכלו כלל. שמיני ס' נד. וכדומה לזה שמיני ס' נט, מצורע ס' ק22וכן כל כפל לשון כמו "ישוב…ונהפך" תזריע ס' צד, וכדומה.
