מפרשים:
1 בשמות בעלי חיים נוכל להבדיל בין השם שנקרא בו מיום הולדו – שלא נגזר ממנו לשון נקבה מלשון זכר כמו גמל שפן חזיר שור ושה. וכן ארנבת יונה חסידה, שיאמר לזכר ולנקבה, ובין שם התואר שנקרא בו על שם שניו וגדולו שנמצא ממנו לשון נקבה כמו פר פרה, כשב כשבה, לביא לביאה ויקרא ס' י, אמור ס' קלא.
2 כי שם "כבש" הוא בן שנה, ואחר שנתו נקרא בשם "איל" ויקרא ס' רפג. ומה שאמרו חז"ל דגם בן יומו קרוי 'איל' – היינו בלשון בני אדם; אבל בלשון התורה הוא שם התואר על הכח והגידול ויקרא ס' ש. וכן שם "שעיר".
3 אבל "צאן" הוא שם המין ולכן הוסיף "ואם מן הצאן…כשבה או שעירה" ללמד שגם חרשת וננסת כשרים. ויקרא ס' שכג, ויקרא ס' שכד. ועיין עוד ויקרא ס' קעח