אילת השחר (מלבי"ם) קס״ב

1 בכל עבודות הקרבנות כתוב לשון רבים – והקריבו וזרקו – כי היו הכהנים רבים.

2 אבל במה ששינה ואמר בפרשת ויקרא "וערכו עצים" ובפרשת צו "וערך הכהן" – דייקו שבעולת בין הערביים שבה מדבר בויקרא צריך שתי גזירי עצים בב' כהנים, ובעולת השחר שבה מדבר בפרשת צו די בכהן אחד. ויקרא ס' נא.

3 וכן במה שכתוב בעולת בקר "וערכו הנתחים" ובעולת הצאן "וערך" דרשו "וערכו" שנים וכולי. ויקרא ס' נב

4 וכן במ"ש בשלמי בקר וצאן "והקטירו" ובשלמי עז "והקטירם" – דרשו "והקטירו" כל אחד בפני עצמו, "והקטירם" כאחד. ויקרא ס' קעד

5 וכן בפרשת נגעי בתים, כל הפעלים שבאו בלשון יחיד מוטל על הבעל הבית לבדו, ושבאו בלשון רבים מוטל גם על השכנים. מצורע ס' צג, מצורע ס' קב

6 ותמיד כתיב "ושחט" ובפרשת צו אמר "ישחטו את האשם" – מכאן ששנים שוחטים. צו ס' פ

7 ושם "ישחטו את העולה" – מכאן לעולת ציבור ששחיטתה בצפון. צו ס' פב

8 וכן דרשו מה שכתב פעם "באבן" ופעם "באבנים". קדושים ס' צב

9 ועיין עוד קדושים ס' קג. אמור ס' קט, אמור ס' קלב