1וכן כיוונו דבריהם תמיד עם בעל הטעמים צו ס' קטז. אחרי ס' ז, וסימן יג, וסימן עט. תזריע ס' עג, תזריע ס' קמא. מצורע סימן סז, וסימן קג2ובמקום שבא קמץ שלא באס"ף יש בו קצת הפסק לפי פירושיהם ויקרא ס' שפא, אחרי ס' צ.3ותראה עומק חכמתם בזה במה שדרשו על "ורחץ במים" שגבי בעלי קרי במי מקוה, ולא דרשו כן על עשרה פעמים שכתוב "ורחץ במים" קודם לו. משום דבכולהו לבד מבעל קרי יש טעם מפסיק במלת "במים" מצורע ס' קסא.4וכל מקום שיש קרי וכתיב דרשו שניהם.5כמו שדרשו "אשר לו חומה" – 'לא' באל"ף בהר ס' נח,6ונסכה – ונסכו אמור ס' קנט7ידו – ידיו אחרי ס' נב,8ותמיד הקרי הוא כפי הפשט והכתיב עולה כפי הדרוש אחרי ש"מ. ועל "שערה" דרש ר"ש הכתיב וחכמים הקרי תזריע ס' נז9וכן דרשו מלא וחסר – "לוא יגיד" ויקרא ס' רצה. ועיין קדושים ס' יוד