מפרשים:
1 חז"ל דייקו תמיד ההבדל שבין לשון זכר לנקבה.
2 שממה שכתוב "פחתת היא" בלשון נקבה הכריע שאינו מוסב על הנגע תזריע ס' קעב, תזריע ס' קעג.
3 ושינה לאמר "ולא ישאו עליו חטא", והיה לו לכתוב "עליה" שמוסב על שם 'משמרת', בל נטעה שמוסב על נבלה וטרפה הקודם לו. וגם בא לשון נקבה לצורך דרוש אמור ס' רכב, אמור ס' רלג, בהר ס' ה
4 ועיין עוד ויקרא ס' קכט, בחקותי ס' סז, בחקותי ס' ק