1וכן ידרשו חז"ל השנויים הנמצאים בענין, ויסדרו גם כן מספר הדרושים כמספר השנוים.2למשל, הנה בפרשת עולה ושלמים, בא תשעה פעמים לשון 'הקרבה' תחת 'הבאה', והם ששה פעמים בכינוי ושלושה פעמים בלא כינוי. ודרשו לתשעה מיני תערובות, שששה אין קרבים ושלשה קרבים ויקרא ס' כה3וכן בא שם ג' פעמים מלת 'דם' וג' פעמים מלת 'דמו' בכינוי. ודרש שג' מיני תערובות קרבים וג' אינם קרבים ויקרא ס' לט כי הכינוי ממעט תערובות כמש"ש ויקרא ס' רפט, וצו ס' כט4ובכל הסמיכות שבתורה כתוב "וסמך את ידו", לבד ג' פעמים כתוב "וסמך ידו" לג' דרשות ויקרא ס' כח5וג' פעמים כתוב "על ראש" בטפחה במלת 'על' לג' דרשות ויקרא ס' כט.6וכן ששה מקומות שחשב חטאת ועולת העוף, ויש שנוים בכל אחד ואחד לששה דרשות ויקרא ס' שכט וכיוצא בו עוד בגוף הספר ויקרא ס' קצז, וסימן רפו. תזריע ס' קפא. מצורע ס' כב, וסימן ע. אמור ס' מג, וסימן עח7וגם בזה נהגו כן שדרשו כל הדרשות בפעם אחת במלה הראשונה שפגעו, ובאו הדרשות מכוונים וספורים כמספר השנוים בכוון.
