אילת השחר (מלבי"ם) ל״ה

« אילת השחר (מלבי"ם) ל״ד אילת השחר (מלבי"ם) ל״ו »

1 מלבי"ם פתח ↗

והנה כהה הנגע: סתם כהה האמור בנגעים היינו שהוחלש מראיתו למראה פחותה ממנו במדרגה, לא למראה פחותה בהחלט, דהא "כהה" בניקוד צר"י קמ"ץ אינו שם תואר לנגע דאם כן היה לו לומר "כהה" צר"י סגו"ל בסגול כמו "גאה צר"י סגו"ל ורם", שהרי נגע לשון זכר הוא, רק הוא פעל עבר מבנין הכבד ופי' שהוכהה מראיתו. ואם היה פירושו שהוכהה בהחלט היל"ל "כהה" צר"י סגו"ל הנגע בשם תואר, שהשם מורה שהוא כהה בהחלט כמו "בהרות כהות לבנות", אבל הפעל "כהה" צר"י קמ"ץ מורה שירד מגבורתו קצת. וז"ש והנה כהה הנגע כהה למראה שני אמנם כבר זכרנו בסימן הקודם שיש מקום לפרש מ"ש "פחתת היא" שנפחתו מראיה ויהיה פירושו שאף שנפחת מראיה למראה שני צריך שריפה. ואם כן יש לומר שמ"ש "והנה כהה" היינו למראה שלישי דהיינו שמ"ש "פחתת" היינו שירד למראה שני וצריך שריפה, ואם אחר כך כהה עוד למטה מן הפחתת יקרע וטהור... ומשיב ת"ל הנגע ר"ל שאם לא היה כתוב "הנגע" הייתי אומר שמלת "כהה" היא שם תואר לנקבה וכמ"ש בבהרת "ושפלה איננה מן העור והיא כהה" והיה מוסב על הפחתת שהיא שם נקבה כמ"ש "פחתת היא" והיה פירושו שכהה לגמרי למטה מן הפחתת וכמ"ש אח"כ "ואם תראה עוד" שפעל תראה מוסב על הפחתת כמ"ש הראב"ע אבל הלא אמר "והנה כהה הנגע" הרי כהה פעל מוסב על הנגע, לא על הפחתת, ומוכרח שהוכהה למראה שני, ומזה הוכיח גם כן בסימן הקודם שמ"ש "פחתת היא" אין פירושו שנפחת ממראיה, דהא אמר "פחתת היא" בלשון נקבה, וכהה הנגע בלשון זכר. ואם כן ממ"ש "כהה הנגע" מבואר שבנפחת ממראיו אין צריך שריפה. ושאל עוד אי הנגע יכול במראיו ר"ל הלא אינו קרוי נגע בתחלתו רק אם הוא במראה ראשון וכמ"ש במשנה ה' פרק יא דנגעים הכהה בתחלה חכמים אומרים אין זקוק לו. ואם כן ממה דקראו בשם נגע משמע שהוא עדיין במראה החזק ונאמר שמ"ש "והנה כהה הנגע" פירושו שנשתנה ממראה למראה כגון מירקרק לאדמדם כמו שכן יבואר באמת לשיטת הרמב"ם וז"ש יכול במראיו ר"ל שכהה במראיו היינו ממראה למראה ומשיב ת"ל "והנה כהה" שלשון כהה מורה כהיית המראה מחזקה, שעל שינוי ממראה למראה היל"ל "והנה הפך את עינו" לשיטת ר' יהודה בסימן קעא או "והנה לא עמד בעיניו" לשיטת חכמים שם ומוכרח שפירושו כהה למראה שני. ומ"ש כהה הנגע ולא אמר "והנה כהה" סתם, שאז נטעה שהיא תואר לנקבה ומוסב על הפחתת ונפרש פחתת שהופחת מראיתו למראה שני וכהה היא למראה ג' כנ"ל

3 זבחים פתח ↗

״בְּנֵי קְטוּרָה״. בְּנֵי אֲחָתֵיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן הָווּ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן, פָּתַח וְאָמַר: ״וַיּוֹסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ יוֹחָנִי״. אָמְרִי לֵיהּ: ״קְטוּרָה״ כְּתִיב! קָרֵי עֲלֵיהֶם עֲלַיְהוּ ״בְּנֵי קְטוּרָה״. אָמַר אַבָּיֵי בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: גְּזִירִין שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה – אוֹרְכָּן אַמָּה, וְרוֹחְבָּן אַמָּה, וְעוֹבְיָין כְּמַחַק גּוֹדֶשׁ סְאָה. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בְּאַמָּה גְּדוּמָה. אָמַר רַב יוֹסֵף, וְלָאו הַיְינוּ דְּתַנְיָא: ״עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ״ – שֶׁלֹּא יְהוּ עֵצִים יוֹצְאִין מִן הַמִּזְבֵּחַ כְּלוּם?! תְּנַן הָתָם: כֶּבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמָהּ שֶׁל מִזְבֵּחַ – אוֹרֶךְ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, עַל רוֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר קְרָא: ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא יָרֵךְ בְּצָפוֹן, וּפָנָיו בַּדָּרוֹם. אֵימָא: יָרֵךְ בַּצָּפוֹן וּפָנָיו בַּצָּפוֹן! אָמַר רָבָא: רָמֵי גַּבְרָא אַאַפֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַדְּרַבָּה – תָּרֵיץ וְאוֹתֵיב גַּבְרָא! אֲמַר לֵיהּ: ״רָבוּעַ״ כְּתִיב. וְהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ דִּמְרַבַּע רַבּוֹעֵי! מִי כְּתִיב ״מְרוּבָּע״?! וְלִיטַעְמָיךְ, מִי כְּתִיב ״רָבוּץ״?! אֲמַר לֵיהּ: ״רָבוּעַ״ כְּתִיב – דְּמַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי. וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא – דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים״ – כׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה, לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין לַמִּזְרָח. וְאֵימָא שְׂמֹאל לַמִּזְרָח! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחִזְקִיָּה יְחֶזְקֵאל: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה – ״עֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר; שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה״ – כׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה, לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין לַמִּזְרָח. הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אִם כֵּן, ״פֹּנִים״ ״פֹּנִים״ לְמָה לִי? שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא אֶת רַבִּי יוֹסֵי: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, אֲוִיר יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה – אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן?! וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״ – מָה דָּם בִּזְרִיקָה, אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה! אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, עוֹמֵד בְּצַד מַעֲרָכָה – וְזוֹרֵק. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהוּא זוֹרֵק – לְמַעֲרָכָה דְּלוּקָה הוּא זוֹרֵק, אוֹ לְמַעֲרָכָה שֶׁאֵינָהּ דְּלוּקָה הוּא זוֹרֵק? הֱוֵי אוֹמֵר: לְמַעֲרָכָה דְּלוּקָה הוּא זוֹרֵק! הָתָם מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. רַב פָּפָּא אָמַר: כִּי דָּם; מָה דָּם – אֲוִיר קַרְקַע מַפְסִיקוֹ, אַף בָּשָׂר – אֲוִיר קַרְקַע מַפְסִיקוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁנֵי כְּבָשִׁים קְטַנִּים יוֹצְאִין מִן הַכֶּבֶשׁ, שֶׁבָּהֶן פּוֹנִים לַיְסוֹד וְלַסּוֹבֵב; וּמוּבְדָּלִין מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא נִימָא, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״סָבִיב״. וְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: ״רָבוּעַ״. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״סָבִיב״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״רָבוּעַ״. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״סָבִיב״ – הֲוָה אָמֵינָא דְּעָגֵיל מִעְגָּל; כְּתַב רַחֲמָנָא ״רָבוּעַ״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״רָבוּעַ״ – הֲוָה אָמֵינָא דַּאֲרִיךְ וְקַטִּין; כְּתַב רַחֲמָנָא ״סָבִיב״. תְּנַן הָתָם: הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ – שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם. הָנֵי שִׁיתִּין וְאַרְבְּעָה הָווּ! נִמְצָא פּוֹרֵחַ אַמָּה עַל יְסוֹד וְאַמָּה עַל סוֹבֵב.

1 ויש הבדל בין הפעל כֵהָה הנגע, ובין השם כֵהֶה; שהשם מורה שהוכהה בהחלט, והפעל מורה שמתנענע אל הפעולה ורצונו לומר שהוכהה קצת. תזריע ס' קעג

2 וכן במה שכתב "זאת תורת היולדת" שהוא בינוני פועל משמע שעדיין עוסקת בלידה; שזה ההבדל בין הפועל ובין השם תואר יולדה שמורה על שנמצא בה תואר זה מכבר. ולמדו מזה שילדה ולדות הרבה. תזריע ס' לא.

3 וכן יש הבדל בין רבוע – שהוא שם התואר ומציין הקנין הנמצא שהוא רבוע, ובין מרובע – שמורה על הפעולה שנעשה בו פעולת ההרבעה. וזה כוונת חז"ל מי כתיב מרובע? רבוע כתיב. ויקרא ס' סה

« אילת השחר (מלבי"ם) ל״ד אילת השחר (מלבי"ם) ל״ו »