אילת השחר (מלבי"ם) תס״ד

« אילת השחר (מלבי"ם) תס״ג אילת השחר (מלבי"ם) תס״ה »

1 מלבי"ם פתח ↗

וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם: הרינה והנפילה על אפים הם ענינים סותרים. כי נפילת אפים יהיה על ידי חרדה ופחד ממראות אלקים הנורא, והרינה תהיה על ידי שמחה. ולא מצאנוהו ביחד בשום פעם. ופירשו חז"ל מפני שראו שני ענינים: א אש חדשה שירדה מן השמים ועל זה נפלו על פניהם מפחד ה' וגאונו, ב שלחכה את העולה שזה אות שנתקבל קרבנם ברצון ועל זה שמחו וירונו ושבחו לשמים. וכן בימי שלמה כרעו על אפים מפני האש וישתחוו להודות על הרצון והטוב והחסד; שלחיכת האש את הקרבן הוא אות שערבה לה' מנחתם. ועל זה אומר "וערבה לה' מנחת יהודה כימי עולם", שלעתיד יתראה גם כן כבוד ה' כמו שכתוב מלאכי ג׳:ב׳, ופתאום יבא אל היכלו וכולי, ומי העומד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכו' וערבה לה' מנחת יהודה. וכבר בארנו בפירוש ישעיהו ס' מג יח שהקודם הוא בערך המתאחר, אף שאינו ראשון. ומצד זה הוא לפעמים בלתי החלטי. וכמ"ש בבראשית רבה בר"ר, טו "ויטע ה' גן בעדן מקדם" רשב"ג אומר אתה סבור קודם שנברא העולם ואינו אלא קודם לאדם הראשון. אדם נברא בששי וגן עדן בשלישי. הדא הוא דכתיב "אלקים מלכי מקדם פועל ישועות". ראו פעלא טבא שהתקין שכרי עד שלא עמדתי לפעול. רצה לומר שאינו קדם החלטי רק קודם לאדם שנברא אחר גן העדן. ובזה פרשתי שם "אל תזכרו ראשונות" הוא גאולת מצרים "וקדמוניות אל תתבוננו" הוא גאולת בבל – שהיה קודם לזמנם. וכן גרס בתוספתא וירושלמי סוף פ"א דברכות. ובגירסת הבבלי הוא להפך. וכן מפרש "כימי עולם" – ימי משה, "וכשנים קדמוניות" – ימי שלמה שהיה קודם לבנין העתיד. ורבי מפרש שהקודם הזה הוא החלטי כמו "עורי כימי קדם דורות עולמים" ישעיהו נ״א:ט׳, "חשבתי ימים מקדם שנות עולמים" תהלות, עז – שהוא קדם החלטי, ופירושו שתערב המנחה כמו בימי נח שכתוב "וירח ה' את ריח הנחוח" וימי הבל דכתיב "וישע ה' אל הבל". ומה שאמר שלא היו עכו"ם בעולם – פירש הרמ"א תורת העולה לפי מה שכתב הרמב"ם שהיה מצות הקרבנות נגד עובדי עכו"ם, וזה לא שייך בימי הבל שאז היה הקרבן סגוליי בעצמו להתקרב לפני ה', וכן יהיה בעתיד.

1 יש הבדל בין ראשון ובין קדמון. שהקדמון הוא בערך המתאחר, אף שאינו ראשון. ומצד זה הוא לפעמים בלתי־החלטי שמיני סימן כג.

« אילת השחר (מלבי"ם) תס״ג אילת השחר (מלבי"ם) תס״ה »